חזרה >

האם שמורות טבע ימיות מסייעות בשימור הלובסטר הים תיכוני?

מאת איל מילר

מנהל מרחב ים במחוז צפון של רשות הטבע והגנים

eyalm@npa.org.il 

 

ינואר 2020

בשלוש השנים האחרונות עשיתי עבודת מחקר לתואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. המחקר נעשה בשמורת הטבע ים ראש הנקרה ובאתרי ביקורת דומים לה, ומטרתו הייתה לבחון אם שמורות טבע ימיות מסייעות בשימור הלובסטר הים תיכוני כפן גושמני (Scyllarides latus). את המחקר הנחו פרופ' אהוד שפניר מאוניברסיטת חיפה וד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית בחטיבת מדע של רשות הטבע והגנים, והיו שותפים לו ד"ר רועי דיאמנט מאוניברסיטת חיפה ומעבדתו, וכן עובדי רשות ומתנדבים רבים שהשתתפו בעבודת השדה.

הסרטן כפן גושמני הוא הסרטן הגדול ביותר בַּחוף הים תיכוני של ישראל ומהגדולים בים התיכון. בעבר הוא היה נפוץ בבתי גידול סלעיים בכל הים התיכון ובמזרח מרכז האוקיינוס האטלנטי, אולם בגלל דיג יתר אוכלוסיותיו הצטמצמו בשנים האחרונות ברוב האזורים ובכלל זה בישראל, אף שהוא ערך טבע מוגן בה. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם שמורות טבע ימיות מסייעות לשימור המין.


מדידת כפן גושמני  צילום: איל מילר

במזרח הים התיכון נמצא את הכפן הגושמני במים רדודים על מדף היבשת – בבתי גידול בעלי מצע סלעי ובהם כוכים ומערות, המאפיינים את הים בצפון ישראל בכלל, ואת שמורת ים ראש הנקרה בפרט. הכפן הגושמני הוא פעיל לילה. ביום הוא שוהה בכוכים ובמערות בסלע ללא תנועה בעומק 3 עד 30 מטר בקירוב, בעיקר בחודשים פברואר עד אוקטובר.

שיטות ותוצאות
במחקר נעשו שלוש בדיקות: נאמדה צפיפות פרטי כפן גושמני, נמדד אורך גוף, ונקבעו יחסי הזוויגים בשמורה ובאתר ביקורת דומה אך לא מוגן, המרוחק כ-6 קילומטרים מאתר המחקר. פרטים של כפן גושמני סומנו בתגים צבעוניים ממוספרים, וחוררו בזנבם במרצע באתר המחקר ובאתר הביקורת.

30% מהפרטים שסומנו נצפו עוד פעם אחת או יותר רק באתר המחקר באותה עונה או בעונות עוקבות. באתר הביקורת לא תועדו תצפיות חוזרות. מספר התצפיות החוזרות בשמורה מעיד על נאמנות הכפן הגושמני לאתר שבו הוא נמצא. שכיחות פרטי הכפן בשמורה הייתה גבוהה לעומת אתר הביקורת, ואורך הגוף של הפרטים היה ארוך באופן מובהק, ב-8% בקירוב, מאורך הפרטים שנמדדו באתר הביקורת.

30 פרטים תויגו במשדרים אקוסטיים בשתי עונות מחקר (2017, 2018). חמישה מקלטים הוצבו סמוך לקרקעית אתר המחקר בעומקים שונים ויצרו שדה אקוסטי המכסה שטח בגודל 134,000 מ"ר. משדור הפרטים והנחת המקלטים נעשו על מנת לעקוב אחר דגם הפעילות היומי והעונתי של הכפן הגושמני. נמצא שהם פעילים בכל שטח השדה האקוסטי, אך מעדיפים את אזור המחקר העמוק יותר, ונמצא הבדל בדגם הפעילות העונתי בין זכרים לנקבות.

התגודדות כפנים בשמורת טבע ים ראש הנקרה  צילום: איל מילר

דיון
תוצאות המחקר מעידות כי שמורת טבע ימית, המתפקדת כשמורת אל-געת מסייעת לשימור המין כפן גושמני, ואף עשויה לשמש מקור לתוצרי רבייה ולצעירים שיופצו מחוץ לשמורה בתהליך זליגה (spillover), ובדרך זו ישפרו את מצב שימורו של המין. התוצאות גם עולות בקנה אחד עם תיעוד שכיחותו וגודלו של המין דקר הסלעים (Epinephelus marginatus). בדומה לכפן גם דקר הסלעים מאופיין בערך מסחרי גבוה, בניידות נמוכה יחסית ובנאמנות לבית הגידול. לפיכך נראה שבבתי הגידול המתאימים לו, הכפן הגושמני הינו סמן ביולוגי מתאים למצב המערכת האקולוגית ולתפקודן של שמורות טבע ימיות.