חזרה >

השפעת גידור בריכות דגים על נוכחות תנים – סיכום ניסוי פיילוט

מאת רועי פדרמן, רועי בן יוסף, גונן בהיר, וד"ר עמית דולב 

רשות הטבע והגנים, מחוז צפון

רועי פדרמן royf@npa.org.il 

עמית דולב amitd@npa.org.il

 

יולי 2019

ניסוי הפיילוט נועד לבחון השפעה של גידור בריכות דגים על נוכחות תנים באזורם. תנים הם מין מתפרץ, דהיינו מין מקומי שאוכלוסייתו גדלה הרבה מעל כושר הנשיאה הטבעי של שטחי מחייתו, ועקב זה הוא גורם נזק לאדם ולטבע (בר אור, 2014). הנזקים הם פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, נזקים לתשתיות גינון ופוטנציאל של הפצת מחלות לאדם ולמשק החי. במקרים רבים קצב התפשטות של מחלות הוא תלוי צפיפות, כלומר ככל שרבה הצפיפות, כך עולה קצב ההתפשטות. דוגמה לכך היא התפשטות מחלת הכלבת בשנת 2017. בשנה זו התפרצה המחלה באזור עמק בית שאן והתפשטה במהירות, באמצעות חיות נגועות, לעמק חרוד, לוואדי ערה ועד לאזור השרון. 

הגורם להתפשטות המהירה, למקרי ההידבקות הרבים של חיות ואף לתקיפות אדם, הוא ככל הנראה צפיפות יתר של תנים במרחב עמק בית שאן ועמק חרוד. הגורם העיקרי המעודד מינים מקומיים לחרוג מהגודל הטבעי של אוכלוסייתם הוא זמינות מזון כתוצאה של פעילות אדם (דולב, 2006; שורק ואחרים, 2016). מקורות מזון פוטנציאליים למינים מתפרצים הם פגרי בעלי חיים ממשק החי, מזון המיועד להאכלת בעלי חיים במשק החי, פסולת מזון של האדם ותוצרי חקלאות שדה ומטעים (ריטוב, 2016). סקר מזון לחיות בר ממקורות אנתרופוגניים במועצה אזורית גלבוע הראה שמקור המזון העיקרי התומך באוכלוסיית תנים גדולה באזורים שבתחום המועצה הוא בריכות הדגים (טלמון, 2018). בגידול דגים בבריכות יש תמותת דגים, אם באופן שוטף אם בתמותה המונית באירועים קיצוניים, והדגים – המתים וגם החיים – הם מקור מזון זמין לתנים. בהתאמה לכך נמצא בתצפיות על תנים (במאגר המידע של רשות הטבע והגנים) שצפיפות התנים המתועדים הגבוהה ביותר היא באזור בריכות הדגים בעמק חרוד (מפה 1).

 

שיטות

לניסוי הגידור נבחרו בריכות הדגים של עין חרוד, ולביקורת נבחרו בריכות הדגים של תל יוסף (מפה 2). בריכות עין חרוד נבחרו בשל מיקומן בקצה שטחיבריכות הדגים ובשל האפשרות לבודד, באופן יחסי, השפעות על מקבץ בריכות זה. לניסוי גודר מתחם הבריכות בגדר חשמלית בעלת חמישה חוטים. הגדר הופעלה ב-25 בנובמבר 2018 ופעלה עד מרץ 2019. לפני הגידור, בחודשים מאי עד יוני 2018, בוצע סקר לספירת התנים באזור הבריכות, הן בשטחי הניסוי הן בשטחי הביקורת. הסקר נעשה בנסיעה איטית במסלול קבוע סביב הבריכות ושימוש בזרקור לאיתור תנים. כל תצפית בתן נרשמה ביישומון "סייבר פקח", שמתעד את מקום התצפית ואת השעה. בעין חרוד נעשה הסקר 4 פעמים ובתל יוסף 5 פעמים, וכל סקר נעשה במועד אחר ביום. יש לציין שמסלול הסקר בתל יוסף ארוך ממסלול הסקר בעין חרוד. לאחר הפעלת הגדר בוצעו שוב אותם סקרים על מנת לבחון את השפעת הגדר על נוכחות התנים. כמו כן הוצבו מצלמות בשלושה מקומות במתחם הבריכות בעין חרוד לתיעוד מספר התנים לפני הקמת הגדר ואחריה. המצלמות היו מסוג atc 128 של חברת ATC Technologies.

 

מפה 1 (מתוך טלמון, 2018): צפיפות תנים בתצפיות (לפי נתוני רשות הטבע והגנים) ואירועי כלבת

בחודשים נובמבר-דצמבר 2017 בתחום מועצה אזורית גלבוע (מתוך אתר משרד החקלאות).

ככל שהצבע נוטה לאדום, כך צפיפות התנים בתצפיות גבוהה יותר.

 

מפה 2: אזור הניסוי והביקורת ומסלולי הסקר לספירת תנים

 

תוצאות

באזור הניסוי נצפו במסלול הסקר סביב הבריכות בממוצע 5.5 תנים לפני הקמת הגדר ו-2.25 תנים בממוצע אחרי הקמתה (איור 1). הבדל זה נמצא מובהק סטטיסטית לפי מבחן  T-test:  P=0.02 . באזור הביקורת, שלא גודר, מספר התנים הממוצע במסלול הסקר לפני הקמת הגדר בעין חרוד היה 12.25, ואחרי הקמתה 11. הבדל זה בין הממוצעים נמצא לא מובהק סטטיסטית. במצלמות שהוצבו בעין חרוד תועד במתחם הבריכות כ-0.5 תן בממוצע בלילה לפני הפעלת הגדר. שבוע אחרי הפעלתה תועד מספר דומה בממוצע של תנים בלילה, וחודשיים אחרי הפעלתה לא תועדו כלל תנים במתחם המגודר (איור 2).

איור 1: ממוצע ושגיאת תקן של מספר התנים שתועדו בסקר רכבי במסלולים קבועים 

 

איור 2: מספר תנים ממוצע בלילה שתועדו במועדים שונים לפני הפעלת הגדר ואחריה 

דיון

תוצאות הפיילוט לגידור בריכות הדגים מראות ששימוש בגדר חשמלית עשוי לצמצם את כניסת התנים למתחמים של בריכות דגים ואת זמינות מזונם, ומתוך כך הוא עשוי לצמצם את אוכלוסיית התנים. גידור הבריכות הפחית בחצי את מספר התנים שנצפו בסביבתן בהשוואה לאזור הביקורת, שבו לא היה שינוי מובהק.

עם זאת, בהתקנת הגדר נעשו שגיאות טכניות רבות: נקבע מספר אי-זוגי של חוטי תיל (רצוי להרכיב מספר זוגי כדי לסגור מעגל), החוט התחתון היה גבוה מדיי מהקרקע, בגדר נגעה צמחייה, ועוצמת המתח לא הייתה מתאימה. אף שחלק מהכשלים תוקן, אחרים נותרו על כנם. מו כן בכל תקופת הניסוי היו כשלים של חקלאים בתפעול השוטף, למשל הם השאירו שערים פתוחים. ייתכן שאלה הסיבות שגם שבוע אחרי ההפעלה נצפו תנים בתוך מתחם הבריכות.

גם משך הניסוי הקצר יחסית פגם ביעילותו: התנהגות התנים במעבר בגדרות לא נבחנה בפרק זמן ממושך, ובטווח הארוך יש להביא בחשבון תחזוקה שוטפת של הגדר בגלל תקלות. בכל זאת, למרות המגבלות ניכרה השפעה מצמצמת של הגדר על נוכחות התנים באזור.

מקורות