חזרה >

התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל

אוקטובר 2021                                                                                                           צילום: אייל ברטוב

בתוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר נדגמו בשנים 2019–2020 אלפי חיות בר לגילוי פתוגנים הגורמים למחלות זואונוטיות, המועברות בין בני אדם לבעלי חיים, ונעשה שיפור של ממש בניהול מסד הנתונים

בעשרות השנים האחרונות הייתה עלייה חדה בשיעור המחלות המגיחות (emerging diseases) בעולם. מחקרים מלמדים שהמקור של אחוז גבוה ממחלות מגיחות בבני אדם (60%) הוא בעלי חיים (קרי מחלות זואונוטיות), וכ-75% ממחלות אלו הגיעו מחיות בר, לדוגמה סארס, שפעת עופות וכנראה גם קורונה. הגורמים למעבר מבעלי חיים לבני אדם הם ריבוי תהליכים רחבי היקף: עלייה מעריכית בגודל אוכלוסיות האדם וחיות המשק, ניצול והרס בתי גידול של חיות הבר והשקת יתר לשטחי המחיה שלהן לשימוש האדם ומקנהו, שינויי אקלים גלובליים ועלייה בהיקף הניוד של בעלי חיים ומוצריהם ממקום למקום.


בכנס של ארגון שמירת הטבע Wildlife Conservation Society בשנת 2004 נידון הקשר הבלתי נפרד בין בריאות האדם, בריאות חיות המשק, בריאות חיות הבר ובריאות הסביבה, ובדיון עלתה גישה חדשה להתמודדות עם המצב: עולם אחד-רפואה אחת-בריאות אחת (One Health). גישה זו התקבלה על ידי כלל הגופים הבינלאומיים הפעילים בתחום, בהם ארגון הבריאות העולמי WHO, הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים OIE, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO, הבנק העולמי וארגון הגג של העוסקים בבריאות חיות הבר Wildlife Disease Association.


בישראל פועלת התוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר מסוף שנת 2014, והיא פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים ומשרדי החקלאות, הגנת הסביבה, והבריאות. מסד נתונים ובו מידע מפורט על הפתוגנים המצויים באוכלוסיות חיות הבר בארץ יאפשר תכנון מוקדם ונקיטת פעולות מושכלות להשגת היעד בריאות אחת בארץ ישראל. דוגמה לחשיבותו של דיגום חיות בר היא ההתמודדות עם הכלבת והעכברת, אך הישג בולט של התוכנית הוא הקמת בנק דגימות ממוחשב. במאגר נאספו כ-8,400 דגימות דם והוא מאפשר גם לבצע בדיקות ולהתחקות אחר חשיפת עבר לגורמי מחלה. דוחות סיכום ממצאי התוכנית בשנים 2015, 2017 ו-2018 קדמו לפרסום הדוח האחרון, המסכם את 2019- 2020.


בתקופה האמורה הושגה התקדמות ניכרת בתחום הטכני: באופן הקליטה הממוחשבת של הנתונים, בהצגתם ובקישורם למאגר המידע של רשות הטבע והגנים, המכיל את פרטי בעל החיים שממנו נלקחה הדגימה. בשנתיים אלו נדגמו קרוב ל-5,000 בעלי חיים (בהם כ-3,000 עופות שהגיעו לבית החולים לחיות בר שבספארי). גורמי מחלה עיקריים שנבדקה חשיפה להם הם נגיף הפה והטלפיים, חיידק העכברת, Q-fever, דבר צאן וכלבלבת. גם דיגום עטלפים ומכרסמים תוכנן, אך לא יצא לפועל משיקולי תקציב, והתפרצות הקורונה רק ממחישה את חשיבותה של הטמעת דיגום מושכל של עטלפים ומכרסמים בתוכנית הדיגום.


לניטור גורמי מחלה באוכלוסיות חיות הבר יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם העלייה בשיעור המחלות המגיחות, בין שחיות הבר משמשות מאגר למחלות בין שהן נפגעות ומשמשות זקיפים ((Sentinels, שכן הופעת המחלה בזקיפים מאפשרת לזהות שהיא פשתה כאן ומאפשרת גם לעמוד על מגמות של קיומה באזור. איתור מוקדם עשוי לצמצם את נזקי המחלה ולעלות את הסיכוי לעצור התפרצות בשלב שבו עדיין ניתן הדבר.


מחקר שנעשה בחסות הבנק העולמי מראה באופן מובהק גם את ערכו של החיסכון הכלכלי שבהקדמת עצירת התפרצות של מחלה מגיחה בעלת יכולת זואונוטית או של מחלות הפוגעות בחיות משק, למשל פה וטלפיים ודבר החזירים האפריקאי. חלקם של חזירי הבר ניכר במעגל המחלה של הדבר, המתפשטת באירופה, וניטור קפדני שלהם מסייע לאבחן את המחלה מוקדם ולנקוט פעולות לצמצום נזקי הענק שהיא גורמת. באופן דומה נעשה ניטור רחב היקף של חשיפת עופות מים לנגיף שפעת העופות.

לחצו משמאל לתוצאות ניטור חיות בר ב-2020-2019 לאיתור פתוגנים של מחלות זואונוטיות 

להורדת המחקר המלא >