חזרה >

כיצד אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים

ינואר 2021

בישראל ידוע על מינים פולשים רבים של צמחים ובעלי חיים ועל מקומות הימצאותם ומגמות התפשטותם בה, אולם חסר מידע על היקף הנזקים הכלכליים שהם גורמים – מידע שעשוי לסייע לגופי הממשלה למקד את פעולותיהם נגדם. בעבודה שנעשתה לאחרונה להערכת היקף הנזק הכלכלי ממינים פולשים השוו החוקרים את עלות מיגורם בארץ לעלות מניעת כניסתם אליה והתבססותם בה, והם מראים שיש כדאיות כלכלית במניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה.

מינים פולשים מסבים נזקים גדולים ורחבי היקף במדינות שאליהן פלשו וכך גם בישראל, לפי עדויות מצטברות. אלא שמלבד עדויות אלו אין נתונים מדויקים על היקף הנזק הכלכלי שנגרם בעטיים על אף שהנתונים נחוצים לגופים בארץ במאמציהם למגר מינים אלו. לתיקון מצב זה נעשתה לא מכבר עבודה שתכליתה להעריך מהי עלותו הכלכלית של הנזק התיאורטי שמינים פולשים מסוימים עלולים לגרום לעומת עלות הפעולות הנדרשות למניעת הגעתם של הפולשים לארץ או התבססותם בה. בעבודה נעשה שימוש במודל כלכלי דומה לחישובים המקובלים של עלות-תועלת ונבדקו בה מינים פולשים שאינם מטופלים כיום על ידי משרד החקלאות. את העבודה עשו רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.

תוצרי הבדיקה מעלים שהעלות הכלכלית השנתית של הנזקים העלולים להיגרם מחדירה, מהתבססות ומהתפשטות בארץ של המינים שנבחרו נאמדת במאות מיליוני שקלים. לעומתה פעולות למניעת כניסתם לארץ של אותם מינים ולצמצום היקף התבססותם וביעורם הוערכו בעשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד. ממצאי הדוח מורים אפוא שמבחינה כלכלית השקעה בטיפול ובמניעת כניסתם לארץ של מינים פולשים כדאית יותר מטיפול מאוחר בנזקים הנגרמים בגינם.

מטרת הניתוח הכלכלי המוצג בדוח היא לסייע בתהליכי שינוי חקיקה הנדרשים למניעת נזקי המינים הפולשים, ובכללם קביעת תכליות וסמכויות נוספות לחוקים הקיימים והרחבת רשימת המינים הפולשים המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הגנת הצומח. למניעת נזק ארוך טווח ושאינו בר־תיקון נדרשים תיקוני חקיקה, פעילות מערכתית של משרדי הממשלה הקשורים בדבר, תקצוב נאות של הגופים המתאימים וגיבוש נוהלי שיתוף פעולה בין־משרדיים.

השפעתם המזיקה של מינים פולשים
תנועה של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום היא תופעה טבעית, ומינים רבים מרחיבים ומשנים את תפוצתם בתגובה לשינויים בסביבה. אולם פעילות האדם, בהתערבות מכוונת או בלתי מכוונת, תורמת רבות להרחבת תפוצתם של מינים פולשים שכן רובם לא היו מגיעים למקומות חדשים אלמלא הועברו אליהם על ידי האדם. השפעתם של מינים פולשים בשטחים שאליהם הם הגיעו היא שלילית, ופוטנציאל הנזק שהם מסבים בהם גדול מאוד. מבחינה אקולוגית הם מהווים הפרעה לתפקודם של מינים מקומיים במערכות אקולוגיות טבעיות, ונחשבים לגורם השני בחשיבותו לאובדן המגוון הביולוגי בעולם.

כאמור, מבחינה כלכלית פגיעתם רעה בתחומים רבים: הנפגע העיקרי מהם הוא ענף החקלאות, שבו מינים פולשים מהווים נגעים חקלאיים. הנגעים פוגעים ביבול באופן ישיר ובעקיפין גם בייצוא החקלאי. גם ענף התיירות מושפע ממינים פולשים, הן בגלל עקיצות ומטרדים אחרים שמרחיקים תיירים וטיילים, הן בשל הרס אתרי טיול בטבע. מינים פולשים פוגעים גם בתשתיות כגון כבישים ומדרכות, מערכות ביוב ומבנים, וכן ברכושו של האדם ובאיכות חייו. השפעתם של מינים פולשים פוגעת גם בבריאותו של האדם, למשל בעטיים של עקיצות, גירויים ותגובות אלרגיות. מינים פולשים רבים משמשים וקטורים להפצת מחלות זואונוטיות מסוכנות ובמקרים מסוימים אף גורמים למוות.

לחצו משמאל לדוח הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים

להורדת המחקר המלא >