חזרה >

מיני דגי המים המתוקים שהוכרזו מוגנים

פברואר 2020

מאת ד"ר דנה מילשטיין, חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים

danam@npa.org.il

 

ב-16 בינואר 2020 נכנסה לתוקפה רשימה חדשה של מיני צומח ובעלי חיים שהוכרזו בישראל ערכי טבע מוגנים באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)(תיקון), התש"ף-2019.

גיבוש רשימת המינים והכרזתם בחוק אינה פעולה של מה בכך, שכן העדכון הנרחב האחרון של האכרזה על ערכי הטבע המוגנים נעשה רק בשנת 2005. גיבוש הרשימה החדשה ארך שנים רבות, והוא תוצר של עבודה מאומצת ומשותפת של עובדי רשות הטבע והגנים, חוקרים, אקולוגים, ואחרים. לרשימה הוכנסו מינים קיימים בישראל שלא היו ברשימה הקודמת ומחייבים הגנה מיוחדת, והיא התגבשה מכמה מקורות: ממחקרים וניטור של הרשות, ממידע מחוקרים וכן מהספרים האדומים שנכתבו במהלך השנים מאז הכנת הרשימה הקודמת. אמות המידה הוגדרו על בסיס המקובל בגופים מובילים שאמונים על שמירת טבע בעולם.

בקבוצות בעלי החיים שלא היו ברשימה הישנה והתווספו לחדשה נמנים 13 מינים של דגי מים מתוקים. דגי המים המתוקים מייצגים את אחת מהקבוצות בעלי החיים המאוימות בישראל – קרוב ל-40% מהמינים בה נכחדו או מוגדרים בסכנת הכחדה חמורה. הסיבה היא רגישותם הרבה של בתי הגידול שלהם – המעיינות והנחלים – והשינויים החריפים שנעשו בהם. עם הקמת המדינה יובשו שטחי מים וביצה כדי להפוך אותם לשטחי חקלאות או לצורכי עיור. מקווי המים הנותרים זוהמו במזהמים ממקורות שונים ואחרים נוצלו או הוסטו לצורכי האדם, ולאורך אפיקי הנחלים הוקמו סכרים. הסכרים גרמו לניתוק של אוכלוסיות דגים והגבילו את יכולתם לנצל את בית הגידול ביעילות. לרבים מנחלי ישראל חדרו מיני דגים זרים והם מתחרים במינים המקומיים ופוגעים בהם. בעת האחרונה מתווספים לכל אלה שינויי אקלים, והם גורמים גם לירידה הדרגתית בשפיעת המעיינות.

כאמור, ברשימה החדשה יש 13 מיני דגים מוגנים ומאוימים שזקוקים לתשומת לב ולהגנה מיוחדת. גם טרם אכרזתם פעלה רשות הטבע והגנים לשימורם, ולכל מין הותאמה תוכנית לפי רמת האיום עליו וצורכי שימורו – מניטור ומעקב אחר תפוצה ומצב האוכלוסיות, שיקום של בתי גידול, הקמה של גרעיני רבייה ועד השבה לטבע – אך עצם הטיפול בחברות הדגים והבטחת קיומם המתמשך מחייבים טיפול גם בבתי הגידול. למעשה, התועלת שבהכרזת הדגים היא רחבת היקף מפני שנכרכת בה שמירה גם על מינים נוספים המאכלסים מים ועל מערכות אקולוגיות בריאות ויציבות בנחלים.

אלה דגי המים המתוקים שנוספו לרשימה:

בינון דור (Oxynoemacheilus dori)
הדג המאוים ביותר בישראל. אנדמי לעמק המעיינות ותפוצתו מוגבלת לנחל טבעי אחד בו. בעשור האחרון עשתה רשות הטבע והגנים ניסיונות רבים לאושש את אוכלוסייתו, בכלל זה גידולו בשבי והקמת גרעין רבייה. כיום יש התבססות מוצלחת של עוד אוכלוסייה בנחל מלאכותי שרשות הטבע והגנים חפרה במיוחד לדג זה. בנוסף לבתי גידול אלו נשמרת אוכלוסייה של הדג גם בגן החיות התנ"כי בירושלים.

בינון דור  צילום: דנה מילשטיין

בינון נמרי (Oxynoemacheilus panthera)
דג קטן. תפוצתו בישראל מצומצמת מאוד ומוגבלת לנחלי מרכז הגולן ולמקורות הירדן (נחל דן), ובספר האדום של חולייתנים בישראל הוא מוגדר מין בסכנת הכחדה חמורה. בעולם קיימות אוכלוסיות מבודדות גם בסוריה, אולם שאיבות מים ושינויי אקלים מאיימים עליהן ולפיכך גם בעולם הוא מוגדר מין בסכנת הכחדה.

בינון נמרי  צילום: ירון קרוטמן

בינון כנרתי (Oxynoemacheilus leontinae)
דג קטן, אנדמי לישראל, מתקיים רק בכנרת בחופים שבהם התשתית אבנית. גורם סיכון עיקרי לקיומו הוא ירידת מפלס המים באגם. במפלס נמוך התשתית האבנית נשארת מחוץ למים ומכאן ששטח המחיה של הבינון מצטמצם עד מאוד. מין זה מוגדר בישראל בסכנת הכחדה חמורה.

בינון כנרתי  צילום: ירון קרוטמן

בינון הירדן (Oxynoemacheilus insignis)
דג קטן, מתקיים בנהר הירדן ובמרבית הנחלים שזורמים אליו או אל הכנרת. בישראל המין נחשב לא בסיכון. קיימות אוכלוסיות גם בסוריה ובירדן, אולם הן קטנות, מקוטעות ובמגמת התמעטות. מסיבה הוא זו מוגדר בעולם מין באיום.

בינון הירדן  צילום: ירון קרוטמן

טברנון לסתני (Tristramella sacra)
מין אנדמי לכנרת, בעבר עלה בשלל הדיג של דייגי טבריה. מאז שנות התשעים של המאה העשרים לא נמצאו פרטים של מין זה בשלל הדיג וגם לא במחקרים שנעשו באגם. ייתכן שהיעלמותו קשורה בפגיעה באתרי הרבייה ובכל אופן מין זה מוגדר בארץ ובעולם מין נכחד. לכאורה תמוה שמין נכחד יוכרז ערך טבע מוגן, שכן המין לא נמצא בטבע ולכן לא ניתן עוד לפגוע בו, אך הניסיון מלמד שלעיתים המין לא נראה או שאינו מתועד תקופה ארוכה כי אוכלוסייתו קטנה והוא נדיר מאוד, אבל עם שיפור מצב בית הגידול האוכלוסייה עשויה להתאושש. אולי העגולשון הוא הדוגמה הבולטת ביותר לתופעה זו.

עגלסת סדום (Garra ghoerensis)
מין שאזור תפוצתו הוא מעיינות ונחלי דרום ים המלח בישראל ובירדן. בישראל המין נכחד, ככל הנראה בגלל הסדרת זרימות המים, שפגעה בבתי הגידול שלו, ובגלל הכנסת דגים זרים, שפגעו בצאצאיו. ככל הידוע בירדן נותרו שלוש אוכלוסיות בלבד, אחת בתחום שמורת טבע. אולי כשיבשילו התנאים תתאפשר הבאה של פרטים לישראל, ואז יוקם גרעין רבייה והמין יושב לטבע.

לבנונית הגולן (Pseudophoxunus drusensis)
דג נחלים קטן, אנדמי לצפון-מזרח מערכת הירדן. תפוצתו מרמת הגולן עד דרום מערב סוריה (אזור ג'בל דרוז). חי בנחלים שזרימתם איטית ויש בהם בריכות קטנות שקרקעיתן מכוסה אבנים או צמחייה. אוכלוסייתו נפגעה מאוד מהקמת סכרים ומאגרים וּמִפּחיתה בכמות המשקעים. בישראל המין מוגדר בסכנת הכחדה חמורה. מצב האוכלוסייה בסוריה אינו ידוע.

לבנונית הגולן  צילום: ירון קרוטמן

לבנונית הגליל (Pseudophoxinus kervillei)
דג קטן. קיים בחלקה התיכון והצפוני של מערכת הירדן בישראל וכן במספר קטן של אגני נחלים בירדן, לבנון וסוריה. בישראל האוכלוסייה יציבה יחסית ולא נחשבת בסיכון. עם זאת, באזורים אחרים בעולם יש חשש שהאוכלוסיות מצטמצמות בגלל דרך ניהול מקורות מים, בצורת, חדירה של מינים פולשים ומחלות.

לבנונית הגליל  צילום: ירון קרוטמן

לבנון הירקון (Acnthobrama telavivensis)
מין אנדמי למערכת נחלי החוף של ישראל. זיהום הנחלים, שאיבת המים סמוך למעיינות ובצורת קשה בשנת 1999 הביאו אותו לסף הכחדה בישראל. בפעולה משולבת של רשות הטבע והגנים, מעבדת הדגים באוניברסיטת תל אביב ורשות נחל הירקון נאספו הדגים האחרונים לגידול בשבי באוניברסיטת תל אביב. בשנות האלפיים, עם שיפור מצבו של נחל הירקון, הושבו אלפי דגים אליו ואל בתי גידול נבחרים אחרים. כיום קיימות אוכלוסיות יציבות בנחל הירקון, בנחל תנינים, בשמורת עין אפק, בשמורת עינות גבתון ובעוד מקומות. למרות השיפור הניכר במצבו, מין זה עדיין מוגדר בסכנת הכחדה חמורה.

לבנון הירקון  צילום: ירון קרוטמן

נאוית ים המלח (Aphanius richardsoni)
מין אנדמי לאזור דרום ומערב ים המלח בישראל ובירדן. בישראל קיימות אוכלוסיות מקוטעות בגופי מים משמורת עינות צוקים (עין פשחה) בצפון עד נאות הכיכר בדרום. בשל אזור תפוצתו המצומצם, מצב בתי הגידול שלו והשינויים שחלים בהם והצטמקות אוכלוסייתו העולמית, הוא מוגדר בסכנת הכחדה בישראל ובעולם.

יבלסת מצויה (Hemigrammocapoeta nana)
דג זה מתקיים במקווי מים שקטים או בגופי מים שבהם זרימת המים איטית. מתקיים בישראל במערכת הירדן ובקישון וגם בירדן ובסוריה. האוכלוסיות מקוטעות ונפגעו מבצורות, מניהול מקורות מים (סכרים) ומחדירה והתבססות של מינים זרים, ככל הנראה. מאחר שאוכלוסייתו בעולם במגמת ירידה הוא מוגדר מין מאוים.

בינית ארוכת ראש (Luciobarbus longiceps)
דג זה מתקיים במערכת הירדן בישראל, בירדן ובסוריה. הוא נפגע מזיהום מקורות המים, מניהולם ומבצורות. מאחר שאוכלוסיותיו בעולם מתמעטות הוא מוגדר בסכנת הכחדה עולמית. בינית ארוכת ראש קיימת גם בכנרת ועשויה להיתפס בשלל הדיג לא בכוונה, לכן אוכלוסייתו בכנרת הוחרגה מן ההגדרה ערך טבע מוגן.

אמנונית יוסף (Astatotilapia flaviijosephi)

אמנון קטן, אנדמי למערכת הירדן בישראל ובסוריה. בישראל חי במעיינות ובנחלים בעמק המעיינות והוא נפוץ גם במים הרדודים בכנרת. מוגדר בעולם מין פגיע שאוכלוסיותיו מקוטעות ומצטמצמות.

אמנונית יוסף  צילום: ירון קרוטמן