חזרה >

סקר יונקים בנהר הירדן הדרומי

מאת אלון רייכמן, רועי פדרמן, גיורא גיסיס עומרי גואלמן וגונן בהיר

מחוז צפון, רשות הטבע והגנים

רועי פדרמן royf@npa.org.il

 

ספטמבר 2019

הסקר נערך בקטע שבין נהריים לנחל בזק.

רקע
הירדן וסביבתו מהווים מסדרון אקולוגי חשוב בין אגן הכנרת לאזור הבקעה והשומרון. מסדרון זה הוא הקשר היחיד בין בתי הגידול הלחים של עמק החולה, הכנרת והגליל לבתי הגידול של עמק חרוד ועמק בית שאן.  בעשרות השנים האחרונות נפגע נהר הירדן פגיעה קשה ממפעלי המים של ישראל וירדן: סכירת הכנרת, הקמת המוביל הארצי, הקמת מפעל החשמל בנהריים וסכירת הירמוך; והירדן והנחלים הזורמים אליו זוהמו מהזרמת ביוב, חומרי דישון ומים בלתי מטוהרים מבריכות הדגים. כיום זורמים בירדן הדרומי (מדרום לכנרת) רק כ-4% מכמות המים הטבעית שזרמה בו בעבר (גל וחבריו 2012). ב-2012 החלו לשקם את מורד הירדן בקטע שבין סכר דגניה לנהריים, ואיכות מימיו שופרה. בעתיד צפוי עוד שיפור באיכות המים המוזרמים לירדן סמוך לסכר אלומות, וצפויה גם גדילה בספיקות המוזרמות. 

הירדן הדרומי הוא אזור לא מופרע שעובר כולו ממזרח לגדר המערכת בין ירדן לישראל. מסיבה זו לא נעשו בו עד כה סקרים מקיפים על יונקים, והמידע עליהם מועט. סקר זה בא לספק מידע רחב על היונקים בקטע הירדן הנסקר, בעיקר על המינים הקשורים בבתי גידול לחים, והמידע יאפשר תכנון שימזער את הפגיעה בעולם החי באזור.

 

מטרות
1. בדיקת נוכחות ורמת תפוסה של לוטרות וחתולי ביצות באזורים השונים לאורך הירדן.
2. בחינת העושר והשפע של מיני היונקים הבינוניים והגדולים באזור הירדן.
3. יצירת בסיס נתונים שיאפשר תכנון טוב יותר של שמירת עולם החי בירדן הדרומי.

 

שיטות
הסקר נעשה בירדן הדרומי בקטע שבין נהריים לבין השפך של נחל בזק לירדן בחודשים מאי-יוני 2018, ונסרקו בו אזורים שונים לאורך הירדן. מרבית האזורים בגדות הירדן מכוסים בצמחייה סבוכה והיא מקשה על התקרבות למים. במקומות שהייתה גישה למים נבדקו סימני נוכחות של לוטרות. בחמישה אתרים הונחה מצלמה בסמוך למים ובארבעה אתרים אחרים הונחה מצלמה על שבילים של בעלי חיים בסבך הצמחייה שעל גדות הירדן, כלומר סך כל המצלמות שהונחו בסקר היה תשע (איור 1). מן התשע שתיים התמקדו בסימוני לוטרות במים ולא תיעדו יונקים, ולכן הן לא נכללו בסיכום הנתונים. המצלמות הופעלו 19 יום.

איור 1- מקום המצלמות שבסקר

 

תוצאות

אתרים עם סימוני לוטרות: בקטע הירדן הדרומי שבין נהריים לכפר רופין נבדקו תשעה אתרים סמוכים למים שמתאימים לסימון לוטרות (איור 2). בשישה מתשעת האתרים נמצאו סימוני לוטרות (67% תפוסה). שלושת האתרים שבהם לא נמצאו סימוני לוטרות היו אופייניים פחות לפוטנציאל סימון, וכיוון שכך שיעור התפוסה גבוה אף יותר. פעילות גבוהה במיוחד של סימון הייתה באזור השפך של נחל תבור לירדן – תועד בו מספר רב של אתרי סימון ושל עקבות. האתר הדרומי ביותר שבו תועד סימון של לוטרות היה בנחל חרוד לפני חיבורו לירדן.

איור 2- אתרים לאורך הירדן הדרומי שבהם נבדקה פעילות לוטרות

 

סקר מצלמות
לוטרה: לוטרות תועדו במצלמות בשניים מחמישה אתרים שבהם הן הונחו בנקודות שבהן סימוני לוטרות (נקודות סימון 2 ו-3 באיור 2). באתר הסמוך לבריכות גשר תועדה לוטרה יחידה פעמיים ב-19 ימי הצילום. באתר שבשפך נחל תבור תועד זוג לוטרות בשלושה תאריכים שונים בימי הסקר (ארבעה אירועי תצפית). לפי ההתנהגות של שתי הלוטרות באחת התצפיות נראה שהן זכר ונקבה בחיזור. במקום נצפתה גם התנהגות סימון של הלוטרות.

זוג לוטרות שתועדו בסקר  צילום: מצלמת סקר

בתצפית אחרת באותו מקום תועדה תוקפנות בין תן ללוטרה. גם בתצפית זו תועדו שתי לוטרות במקום. על אחת נראתה צלקת בגב לאחר המגע עם התן. מאחר שהצלקת לא נראתה בתמונות קודמות של הלוטרות באותו מקום, לא ברור אם הצלקת טרייה או ישנה. תועדה גם תוקפנות של הלוטרה כלפי חזיר שעבר במקום. בנוסף ללוטרה תועדו בימי הסקר שמונה מיני יונקים בשבע מצלמות. המינים השכיחים ביותר באזור הסקר הם חתול ביצות, תן וחזיר (איור4).

תוקפנות בין לוטרה לתן  צילום: מצלמת סקר

 

חתול ביצות: חתולי ביצות נצפו בשישה משבעה אתרי הצילום ותועדו 47 אירועי תצפית (שיעור תפוסה: 86%). בשלושה מששת האתרים נצפו גורי חתולי ביצה. מרבית הפעילות של חתולי הביצות הייתה בלילה (77%).  

 

  חתול ביצות עם חולדה בפיו  צילום: מצלמת סקר

תן: תנים נצפו בשישה משבעת אתרי הצילום ותועדו 242 אירועי תצפית. ביונקים שתועדו בסקר היה מספר אירועי התצפית בתנים הגבוה ביותר (איור 3). תועדו מספר אירועי תצפית של נקבות מניקות.

חזיר בר: החזיר הוא היונק השכיח באזור הסקר מן הפרסתניים (51 אירועי תצפית). חזירים תועדו בחמישה משבעת אתרי הצילום, וגללים תועדו באתר שישי. בארבעה אתרים תועדו נקבות עם גורים (10-3 גורים). הגודל המרבי של עדר שתועד היה 14 פרטים.

חזירי בר צילום: מצלמת סקר 

טורפים אחרים: בסקר נצפו גם שני טורפים אחרים: נמייה וגירית מצויה. הנמייה נצפתה בשלושה אתרים משבעה (5 תצפיות) והגירית באתר אחד (2תצפיות).

 

 נמיה  צילום: מצלמת סקר

מכרסמים: מקבוצה זו נצפו דורבן (14 תצפיות), חולדה (3 תצפיות) ונוטרייה (7 אירועי תצפית). כל אחד נצפה בשניים משבעת אתרי הצילום. נראה שכיחות הנוטריות (מין פולש באזור) בשטח הסקר נמוכה יחסית. כמו כן תועדו במצלמות יותר מ-15 מיני עופות וצב ביצות.

 

איור 3 - שיעור האתרים שבהם נצפו היונקים בסקר (משמאל לימין: טורפים, פרסתנים ומכרסמים)

 

איור 4 - ממוצע ארועי תצפית למצלמה (משמאל לימין: טורפים, פרסתנים ומכרסמים)

 

סיכום ודיון


סקר זה הוא סקר היונקים הראשון שנעשה בקטע נהר הירדן שממזרח לגדר המערכת, ולכן הנגישות אליו מוגבלת וקשה. בסקר תועדו תשעה מיני יונקים, הבולטים בהם היו תן, חזיר, חתול ביצות ולוטרה. המטרה העיקרית של הסקר הייתה לבחון את מידת התפוסה והנוכחות של יונקים הקשורים בבתי גידול לחים בקטע זה של הירדן.

ממצאי הסקר מלמדים שבקטע הירדן הדרומי – בין נהריים לנחל חרוד – יש פעילות גבוהה יחסית של חתולי ביצות ושל לוטרות. השכיחות הגבוהה יחסית של חתולי ביצות באזור הסקר והתיעוד של גורי חתולי ביצות בשלושה אתרים משישה מראים שאזור הירדן הדרומי מהווה בית גידול חשוב לרביית חתולי ביצות, וסימוני לוטרה נמצאו כמעט בכל נקודה מתאימה בירדן שנבדקה. שיעור האתרים החיוביים שבהם נמצאו סימוני לוטרה היה 67%, לעומת 24% בסקר הלוטרות באזור (שחל וחבריו 2017).

לפי סקרי הלוטרות מהעת האחרונה הנקודה הדרומית ביותר שבה נמצאו סימוני לוטרות הייתה בריכות הדגים של נווה אור (שחל וחבריו 2017), אך בסקר זה מצאנו שתי נקודות סימון דרומיות משם: בשפך של נחל יששכר לירדן ובשפך של נחל חרוד לירדן. הפעילות הגבוהה של לוטרות בשפך נחל תבור והתיעוד של שתי לוטרות במקום (כנראה בפעילות רבייה) מלמדים על רבייה של לוטרות באזור ולא רק על נוכחות במקום, ככל הנראה.

כאמור, בסקר נמצא שאזור שפך נחל תבור הוא אזור עיקרי של פעילות לוטרות. היום חלק ממימיו נתפסים לפני הגעתם לירדן, וחשוב לשחררם לטבע. שחרור המים יעודד את פעילות הלוטרות, ייצור קישוריות הידרולוגית בין הירדן לנחל תבור, ויפתח ללוטרות עוד שטח נרחב בנחל תבור למחיה ולשיחור מזון. שימור הירדן הדרומי, שישמש מסדרון רציף, יאפשר אפוא קישוריות בין אגן הכנרת לבתי גידול לחים דרומיים ממנו, וצפוי שיאפשר אכלוס מחדש של לוטרות באזורים שמהם הן נעלמו, כמו עמק חרוד ועמק בית שאן. ייתכן ששיפור באיכות המים ועלייה בספיקות יתמכו בתהליך זה.

לסיכום, הסקר מראה שאזור הירדן הדרומי בין נהריים לנחל בזק הוא בעל חשיבות ללוטרות ולחתולי הביצות בשני מיני בתי גידול לחים, הנתונים בסכנת הכחדה בישראל. הסקר מלמד גם על חשיבות הירדן כמסדרון אקולוגי המקשר את אגן הכנרת לבתי גידול לחים בעמק חרוד ובעמק בית שאן.

 

מקורות