חזרה >

שיקום אוכלוסיית הנשרים בכרמל

מאת: יגאל מילר ודותן רותם , חי-בר כרמל 

אחד מגדולי העופות אוכלי הפגרים בארצנו, ולבטח המצוי שבהם, הוא הנשר , fulvus Gyps .ראייתו החדה של הנשר מאפשרות לו לאתר פגרי בעלי חיים גדולים ממרחק ניכר. מקורו החד מסוגל לקרוע את עורו של הפגר ואילו צווארו החשוף כמעט לחלוטין מנוצות (מכאן שמו ,) מאפשר לו להיכנס עמוק לתוך הפגר ולהיזון. הנשר הוא עוף חברתי בהשוואה לדורסים הצדים את טרפם ובהשוואה לעופות אוכלי פגרים אחרים. התקבצות של נשרים רבים סביב פגר מאפשרת את הרחקתם של טורפים הולכי על ארבע כמו תנים, זאבים וצבועים. החברתיות של הנשר מתבטאת גם במושבות הקינון והלינה, אליהן מתקבצים נשרים רבים. ברוב המקרים מקומות אלו יהיו בקניונים עם מצוקים גבוהים , המאפשרים הן לינה בטוחה והן אתרי קינון רבים, כמו מערות דרגשים וכוכים רדודים . במאה וחמישים השנים האחרונות חל צמצום משמעותי ביותר באוכלוסיות הנשרים המקננים בארצנו. הסיבות להכחדה קשורות קשר הדוק לפעולות האדם, הן באופן ישיר והן באופן עקיף . באופן ישיר פועל האדם לשינוי ייעודם של שטחים טבעיים לישובים ל , חקלאות ולתעשיי וה ישנו ציד לא חוקי , . באופן עקיף , התחשמלות, שימוש בחומרי הדברה , שימוש בתרופות לטיפול בבקר ובצאן, שאריות מתכת בשטחי אימונים גורמות לפגיעה בהתפתחות גוזלים, וכן צמצום משמעותי בכריתת חורשים והעדר רעיה, גורמים להסגרות השטח על-ידי צמחיה והפיכתו לבלתי אפשרי באיתור מזון ממבט על. הירידה במספרי הנשרים הביאה להחלטה לנסות ולסייע לאוכלוסיית הבר על- ידי גידול ושחרו ר נשרים שגודלו בשיביה. נשרים רבים, שנמצאו פגועים בשטחים הפתוחים, הועברו כדרך קבע לפינות חי ולגני חיות. בהעדר דו פרצופיות זוויגית ברורה הושמו פעמים רבות זכרים עם זכרים ונקבות עם נקבות דבר שגרם ללא מעט אכזבות בקרב המגדלים. תחילת הפרויקט התמקד בבדיקות גנטיות ובזיווג מחדש של פרטים לצורך רבייה. מרבית הנשרים נאספו מפינות החי ורוכזו בגרעיני רבייה בחי- בר כרמל וכן בגני חיות. חשוב לציין כי כל הנשרים הנמצאים בגרעיני הרבייה אינם ברי שחרור והשבה לטבע, אם מפאת פגיעות באברים החיוניים לשרידתם בטבע ואם מפאת החתמה – כלומר גידול משלב צעיר, בו נחשף הנשר למגדל. שלב נוסף היה הקמתם של כלובי רבייה וכלובי אקלום. הכלובים נבנו הן בחי-בר כרמל והן ברמת הנדיב, שם הושמו נשרים כשהם נחשפים לנופים אליהם ישוחררו בעתיד, בתקווה שבעת הגיעם לבגרות מינית בגיל 4-6 שנים הם יזהו את ביתם עם נופים אלו וישובו לקנן בהם . מבחינה פיזיולוגית מטיל הנשר ביצה אחת בשנה מעת הגיעו לבגרות מינית. במקרים מסוימים, אם נכשל נסיון הקינון הראשון, יתכן נסיון נוסף והטלת ביצת מילואים. את תכונה זו אנו מנצלים בגרעיני הרביה ובמקרים רבים לאחר הטלת הביצה הראשונה ובטווח של 10 ימים מהטלתה, אנו מעבירים את הביצה למדגרה. בתגובה על "אובדן" הביצה מטילה הנשר ביצת מילואים ובאופן זה אנו מכפילים את תנובת הביצים השנתית בשבי. הביצים המועברות למדגרות מודגרות שם במשך 57 יום ומיד עם בקיעת הגוזל הוא מוחזר לחיקם של זוג נשרים. על מנת לשמר את התהליך הטבעי של דגירה ובקיעה מוחלפת ביצת המילואים בביצת דמי , הדומה בגודלה ובצבעיה לביצת הנשר. כעת מגיע השלב הקריטי ביותר בתקופת גידול הגוזלים – הכנסת הגוזל. תהליך בקיעה טבעי מלווה בתקשורת קולית בין העובר לבין העוף הדוגר וגם תהליך הבקיעה מלווה בעין בוחנת על-ידי ההורה. לכן לא ניתן כך סתם לקחת גוזל שאך זה בקע ולמקמו בתוך קן. הנשר הבוגר עלול להיבהל ולתקוף את היצור החי המוטל חסר אונים בקינו. על מנת לעקוף בעיה זו עוטפים את הגוזל הרך בקליפת ביצה המסוגלת להכילו. הנשר הבוגר חווה בקיעה של גוזל, כולל אובדן הקליפה באופן מדורג וברוב המקרים מתקבל הרך ה"בוקע" על- ידי הוריו החדשים. התהליך נעשה תוך כדי תצפית צמודה למניעת פגיעה בגוזל . שחרור הפירחונים לטבע, אינו מלווה בבעיות, ברוב המקרים. בהיותו אוכל פגרים אין צורך בפיתוח ולימוד מיומנות צייד, כפי שקורה בעופות דורסים. המיומנות הנדרשת היא בעיקר יכולת נחיתה ושימוש בזרמי אוויר, שיכולים להקשות על הסתגלות לטבע. אנו מתגברים על בעיה זו בכך שכלובי האקלום ממוקמים על מצוקים ובדרך זו נחשפים הנשרים לרוחות משתנות דבר המאלץ את הנשרים כבר בתוך הכלוב להתמודד עם תנאים משתנים. מחקרים הראו כי נשרים צעירים פגיעים יותר לעומת הבוגרים. לכן אנו נוטים לשחרר את הפרטים הצעירים בגיל שנתיים ומעלה. התוצאות אכן הביאו לשרידות טובה יותר של הפרטים הצעירים. אך תצפיות בזוג המקנן ובדינאמיקה של הנשרים הצעירים הביאו אותנו למסקנה כי כדאי לשחרר פרטים צעירים בתקופת הקינון, תקופה בה יש זיקה גבוהה יותר של נשרים למצוק הקינון ולאזור החי-בר. נראה היה כי בעת הקינון ובכל שלבי הטיפול בגוזל יש סקרנות רבה מצד פרטים צעירים, שהתבוננו באופן תדיר במתרחש בקינים , וללא ספק עקבו אחר הפרטים הבוגרים במעופם באתרם מזון וחומר קינון ובתעופה למרחקים גדולים. תצפיות בפרטים צעירים שאך זה שוחררו הצביעו על כך שהם נשארים זמן רב סביב החי-בר ורק כאשר מגיע פרט חדש לאזור הם מצטרפים אליו ומבצעים תעופה למרחקים ארוכים ולמעשה נעלמים מאזור הכרמל ושבים אליו לאחר תקופת היעדרות. דוגמא חיה היא הנשר "מנדלסון (" ראו גם בהמשך המאמר , ) שהוא הגוזל הראשון שבקע בטבע בכרמל עזב את אזור החי- בר וחזר כעבור 10 חודשים . תנועתם של הנשרים במרחבי ארץ והמזרח התיכון כולו נחקרו גם הם בעזרת משדרים נקלטי לווין המוצמדים לגב הנשר. משדרים אלו סיפקו מידע המראה תנועה על פני כל המזרח התיכון, החל מתורכיה ומקדוניה בצפון וכלה בתימן בדרום. הנשר " יגאל- סאלם ," שנלכד בחי- מ ,בר ושדר, ואת מסלולו עד לתימן ובחזרה ניתן לראות באתר האינטרנט "הצפורים הנודדות אינן יודעות גבולות".

 

צילום: עידו שקד

להורדת המחקר המלא >