שם מדעי - (Salamandra salamandra (S. infraimmaculata

הסלמנדרה הכתומה היא דו-חי דמוי לטאה ממשפחת הסלמנדריים. היא חיה במקורות מים טבעיים  בחבל הים-תיכוני ונמנית עם סדרת בעלי הזנב.

הסלמנדרה הכתומה ידועה בשמה העממי סלמנדרת אש בגלל צבעי האזהרה הבולטים שלה, והיא אכן ארסית: בעורפה שתי בלוטות ארס והן מפרישות רעל בשם סלמנדרין (Salamandrin).

בשל היעלמותן בקיץ והופעתן בחורף הן זכו בכינוי כלבי מים או כלבי אש, ולפי כמה אמונות מסורתיות מקורן בטיפות גשם או באש קרני השמש.

תפוצת הסלמנדרה נרחבת ומשתרעת על פני כל אירופה, וישראל היא גבול תפוצתה הדרומי. בישראל חי תת-המין Salamandra salamandra infraimmaculata והוא מצוי במרום הגליל, במערב הגליל, באזור הכרמל, במורדות החרמון ובתל דן. באזורים אלה הסלמנדרות מתרכזות סביב מקווי מים כגון ברכות סלע, ברכות חורף ונחלים זורמים.

בסקר של רשות הטבע והגנים בשנת 2015 נמצאו אוכלוסיות של מין זה ב-9 אתרים בלבד בכרמל, בגליל התחתון ובגליל עליון. מעריכים שאוכלוסיית הסלמנדרות בארץ מונה מאות עד אלפים מעטים של פרטים בלבד.

 

צילום: חווה גולדשטיין

    • מבנה גוף הסלמנדרות בישראל ניכרות בראשן המעוגל. הזנב, הרגליים והאצבעות ארוכים בהשוואה לתת-מינים שבאירופה. צבע הגוף שחור וכתמים כתומים או צהובים עגולים או מוארכים מפוזרים על הגב. הכתמים ערוכים לאורך הגוף בשורה אחת או בשתיים או מפוזרים בדגם ייחודי לכל פרט.
    • מועדי פעילות הסלמנדרה פעילה בעיקר בחורף ובעיקר בשעות הערב והלילה, ולעתים גם בשעות הבוקר הקרירות, שכן היא מעדיפה טמפרטורות בטווח 4 עד 16 מעלות צלזיוס. בימי גשם מעוננים אפשר לראות סלמנדרות פעילות בשעות היום. בצפון הארץ באזור תל דן הסלמנדרות פעילות רוב השנה הודות לקרבתם של הנחלים הקרים. כדי לשמור על לחות גופם הפרטים הבוגרים שוהים במקומות-חיוּת לחים, על פני הקרקע ומתחת לסלעים וכן בסדקים ובנקיקים.
    • תזונה הסלמנדרה הבוגרת ניזונה מחסרי חוליות רבים, בעיקר מחרקים, ממרבי-רגליים, משלשולים, מחשופיות ומסרטנים. הראשנים ניזונים מחסרי חוליות שכיחים במקווי מים, בעיקר מסרטנים ירודים, מחלזונות, מזחלי יתושים ומיתושים מצויצים. יש הסוברים שהסלמנדרה קניבלית, בעיקר במקווי מים עניים במזון: במקומות אלו הראשנים מן ההשרצה הראשונה אוכלים את הראשנים מן ההשרצות הבאות אחריהן. תופעה זו מאפשרת לראשנים מההשרצה הראשונה להתפתח ומעלה את סיכוייהם לשרוד עד בגרות, אך היא פוגעת בסיכויי ההישרדות של ראשנים מהשרצות מאוחרות.
    • רבייה בתחילת החורף, עם בוא הגשמים, הסלמנדרות נודדות למקווי מים מתוקים כגון ברכות ושלוליות חורף ויובלים בעלי זרימה אטית לשם חיזור, הפריה והשרצה. ההיריון נמשך כ-10 חודשים ובסופם הנקבה משריצה בין 30 ל-200 ראשנים.
    • התפתחות הצעירים הראשנים המתפתחים במים הם בעלי זימים חיצוניים. עם בוא האביב הזימים מתנוונים, הריאות מתפתחות, צבע הפרטים משתנה והסלמנדרות הצעירות עולות ליבשה. הן מגיעות לבגרות מינית בגיל 4 עד 6 שנים ויכולות לחיות עד 25 שנה.

ראשן סלמנדרה במים

 
בית הגידול: שמורת תל דן

בעבר היו באזורנו סלמנדרות במקומות רבים, אך מספרן פחת בגלל פעילות האדם ונוכחותו.

פעילות האדם:

התייבשות מקווי מים – עבודות פיתוח, תשתיות וסלילה פוגעות במקורות מים טבעיים המשמשים בתי גידול של סלמנדרות ומצמצמות את שטחי מחייתן. גם ריסוס וזיהום עלולים לפגוע במקורות מים אלו פגיעה קשה.

קיטוע אזורי חיות – עבודות פיתוח ובנייה גם קוטעות את אזורי המחיה של הסלמנדרות. הן מבודדות אותן מהמערכת האקולוגית ואוכלוסייתן מתמעטת.

מינים פולשים – מין פולש הוא מין שנפוץ באזור שמחוץ לאזור מחייתו הרגיל בעקבות פעילות האדם. כניסתם של מינים פולשים למקורות המים המשמשים בתי גידול של סלמנדרות עלולה להביא עמה פגיעה קשה. למשל דג זהב אחד שהוכנס לברכת מים עלול להכחיד את כל הראשנים שבה.

נוכחות האדם:

איסוף פרטים מהטבע – בין אלו מטיילים שאינם מודעים להשלכות מעשיהם ובין אלו אספנים לשם מסחר – פגיעתם באוכלוסיית הסלמנדרות הרסנית.

דריסה – בזמן שפרטים צעירים מהגרים מאתרי הגדילה שלהם הם עלולים להידרס על הכביש בדרכם למקווה מים חדש.

 עובדי הרשות עם רשת דייגים להוצאת דגי זהב

 

  • לסלמנדרה חשיבות מכרעת בשמירה על שיווי המשקל בין המינים המתקיימים במקורות מים מתוקים על היבשה. בהקשר זה כדאי להכיר את המושג "מאזן אקולוגי", המגדיר מצב רצוי של מערכת אקולוגית בריאה. בשיווי משקל בין כל מרכיבי המערכת יש הרמוניה, ודי בפגיעה במרכיב אחד להפרת המאזן כולו עד כדי קריסה מוחלטת של המערכת והכחדה של מינים.
  • הסלמנדרה חיה רק במקורות מים נקיים או זורמים, ולכן הימצאותה מעידה שהמערכת האקולוגית על כלל מרכיביה היא מערכת בריאה, כלומר בית הגידול והמים הם באיכות טובה. אם כך, הסלמנדרה היא ביו-אינדיקטור (מחוון ביולוגי) בכל הקשור לשינויים אקולוגיים, ועוזרת לעקוב אחר ההשפעות החיצוניות על המערכת.

צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים

  • ניטור (מעקב מדעי) מקווי המים העונתיים שבהם חיות סלמנדרות ודו-חיים אחרים. הניטור הוא פרויקט רב-שנתי ובו סוקרים מטעם רשות הטבע והגנים בודקים יותר מ-130 מקורות מים ברחבי הארץ ובוחנים את גודל האוכלוסייה.
  • חפירה יזומה של ברכות חורף עונתיות כדי להרבות את מספר האתרים שבהם חיות סלמנדרות, וכך ליצור בתי גידול חדשים ולאושש את אוכלוסייתו של מין זה.
  • איסור ייבוא מיני דו-חיים לארץ למניעת התפשטות מחלות קטלניות, העלולות לפגוע בדו-חיים בטבע בישראל. מדובר במינים הנחשבים מינים פולשים ועלולים לדחוק את המינים המקומיים מבתי הגידול הטבעיים שלהם.
  • הקטנת זיהום האור בשטחים טבעיים, העלול לפגוע בפעילות הרבייה העונתית. זיהום אור משמעו עודף אור מלאכותי בשמי הלילה, והוא תוצר לוואי של העידן התעשייתי שלנו. לזיהום אור יש השפעה רבה על התנהגותם של בעלי חיים רבים הפעילים בלילות, בהם דו-חיים, החל בפגיעה קשה ביכולת הציד והראייה וכלה בפגיעה ברבייה. בבתי גידול שבהם יש זיהום אור נרשמת התמעטות אוכלוסיית הסלמנדרות.
  • תכנון ובנייה של מעברים בטוחים לסלמנדרות בכבישים הסמוכים לברכות מים כדי למנוע דריסה כשהצעירים נפוצים מהברכות לאחר עונת הרבייה. בשיתוף חברת נתיבי ישראל.

ניטור מקווי מים באזור השרון. צילם אורי שפירא

פעילות עם הציבור

פעילות עם הציבור פעילות עם הציבור

פעילות עם הציבור

    • השאירו את מקווי המים הטבעיים נקיים.
    • אל תלונו בסמוך למקווי מים טבעיים.
    • אל תשחררו לטבע דגי מחמד או חיות מחמד אחרות.
    • הפחיתו את השימוש בתאורה מלאכותית בשטחים טבעיים.

צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים

סיפורים ומחקרים

וידאו