שם מדעי: סדרת העטלפים Chiroptera

תת-סדרת עטלפי חרקים: Microchiroptera

מצב בטבע: בישראל 33 מיני עטלפים: 32 מיני עטלפי חרקים, בהם 29 בסכנת הכחדה. מין אחד של עטלף פרי המוגדר מזיק. 

סדרת העטלפים היא מהמגוונות שבסדרות עולם החי, ומהווה כחמישית מכלל מיני היונקים. הסדרה מקיפה עטלפי פירות, הניזונים מהצומח, ועטלפי חרקים, שהם יונקים קטנים פעילי לילה הניזונים מהחי.

לעומת מין אחד של עטלף פרי בישראל קיימים 32 מינים של עטלפי חרקים והם מהווים כשליש מכלל מיני היונקים בה. אפשר לראות עטלפי חרקים בכל חלקי הארץ. עושר מיני העטלפים בישראל מאופיין בריבוי משפחות ובמגוון מוצאים – בתפוצה ים-תיכונית, מדברית, אפריקאית, ערבתית ואוריינטלית – ולחלקם ישראל היא גבול תפוצה עולמי. חלקם, למשל עטלפון לבן-שוליים, מלווה את האדם וניתן לפגוש מינים אלו בקרבת משכנות אדם ברחבי הארץ.

עם זאת, מרבית מיני עטלפי החרקים בישראל – 29 במספר – נתונים בסכנת הכחדה ורשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל, בעיקר בעקבות השפעות של בני האדם בעבר ובהווה.

 בית גידול- מערת עטלפים

 

 

  • מבנה גוף – גופם של העטלפים מכוסה פרווה חומה-אפרפרה והיא צפופה ורכה בחורף. הצוואר קצר, הפה רחב ואפרכסות האוזניים גדולות מאוד (יש מינים כגון האוזנן, שאורך אפרכסת אוזנו של הפרט הוא כאורך כל גופו). במינים רבים יש תוספות קרומיות על האף (מכונות צפיר) ובאפרכסות, ותפקידן לסייע בהשמעת קולות ובקליטתם. כנפי העטלפים מורכבות מעור מתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שהתפתחו לעצמות דקות וארוכות. העטלפים הם היונקים היחידים שהסתגלו לתעופה פעילה, ושרירי חזה חזקים הם המאפשרים את תנועת הכנפיים. על הבוהן המבצבצת מכל כנף יש ציפורן המאפשרת אחיזה בטיפוס או בתלייה.
  • חושים – חוש הראייה של רוב מיני עטלפי החרקים מוגבל מאוד (אך אין עטלפים עיוורים!), והם מפצים עליו בחוש התמצאות המתבסס על אקולוקציה – הפקת גלי קול בתדרים על-קוליים בעזרת הפה והאף. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) ונקלטים בעזרת אפרכסות האוזן, מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם וגם מכשיר אותם לצוד: הם מגלים טרף בשדה הקלט שלהם ומתבייתים עליו בידיעה מהו המרחק שלו מהם ואם השתנה מקומו ביחס אליהם עקב תנועה או ניסיון להימלט.
  • תזונה – עטלפי החרקים בארץ ניזונים בעיקר מחרקים מעופפים כגון עשים ויתושים, אך יש בהם הניזונים מאכילת פרוקי רגליים כגון עקרבים ועכבישיים. יש מין אחד (נשפון גדות) שמלבד חרקים ניזון גם מדגיגים.
  • תקופות פעילות – כל עטלפי החרקים הם פעילי לילה. ביום הם מתקבצים במקומות חשוכים, שקטים ולחים בדרך כלל כגון מערות, כוכים, חורבות, בארות, גזעי עצים חלולים וכדומה. רוב העטלפים פעילים רק כמה שעות מרדת החשכה עד עלות השחר, אך יש מינים שפעילים כל הלילה. רוב המינים חברותיים, וניתן לראות מאות ואף אלפי פרטים תלויים הפוכים באזורי מנוחתם. היות שעטלפי חרקים ניזונים מחרקים, וחרקים פעילים פחות בחורף כשהטמפרטורה יורדת, גם חלק ממיני העטלפים חורף ומצמצם מאוד את פעילותו. הם נשארים בתוך המערות וקצב חילוף החומרים (מטבוליזם) מואט, קצב פעימות הלב אטי וטמפרטורת הגוף יורדת עד כמעט טמפרטורת אזור הלינה. עטלפים ממינים אלו אוגרים שומן בסתיו וניזונים ממנו בחודשי החורף, ובתקופת זו הם רגישים מאוד לכל הפרעה ומתעוררים בקלות. יש גם מינים נודדים – חלקם נודד מיבשת ליבשת וחלקם נודד נדידה מקומית לאזורי לינה נוחים יותר לפי העונה.
  • רבייה – קצב רבייתם של עטלפי החרקים נמוך. למרבית המינים נולד ולד אחד בכל המלטה. בדרך כלל ההזדווגות היא בסתיו וההמלטה באביב.

בית גידול- מערת עטלפים

 

  • 29 ממיני עטלפי החרקים בישראל בסכנת הכחדה ורשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל. אוכלוסיות העטלפים בארץ נפגעו מאוד משנות ה-50 של המאה שעברה עד שנות ה-80 עקב הדברה של עטלפי פירות במערות. הללו דווקא נפגעו פחות, ואילו עטלפי החרקים נפגעו מאוד והם מתקשים להתאושש עד היום, גם בגלל גורמי סיכון רבים אחרים המאיימים עליהם, הקשורים לפעילות האדם ולנוכחותו.

פעילות האדם:

  • חומרי הדברה וקוטלי חרקים – עטלפי החרקים צורכים כמויות גדולות של חרקים, ולכן הם חשופים להרעלה מצטברת.
  • צמצום שטחי המחיה – הרס לא מבוקר של אתרי מחיה של עטלפי חרקים ועבודות פיתוח ותשתיות עלולים לפגוע באוכלוסייה זו פגיעה אנושה.
  • טורבינות רוח – בעולם מתועדת פגיעה קשה במינים של עטלפי חרקים עקב התנגשות בלהבי טורבינות רוח בשטחים פתוחים באזורי חיפוש מזון חשובים לעטלפים. התכניות לקידום טורבינות רוח בישראל עלולות להוסיף עוד פגיעה למינים שכבר עתה הם בסכנת הכחדה, ולכן נדרש תכנון מושכל למיקום חוות רוח הרחק ממקומות רגישים לפעילות עטלפים.
  • זיהום אור – זיהום אור משמעו עודף אור מלאכותי בשמי הלילה, וזהו עוד תוצר לוואי של העידן התעשייתי שלנו. ליד עמודי תאורה מתקבצים חרקים רבים המשמשים מזון לעטלפים, אך באזורים אלו מיני עטלפים שתלטניים עשויים לדחוק את רגליהם של מינים אחרים עד כדי הכחדתם. גם המינים השתלטניים נתונים בסכנה, שכן באזורים המוארים עלולים לטרוף אותם עופות דורסים.
  • הרס בתי גידול לחים וזיהום מקווי מים פוגעים באוכלוסיות חרקים וחסרי חוליות, שמהם ניזונים העטלפים.

נוכחות האדם:

  • ביקורי מטיילים במערות משכן וחריפה, בייחוד בחורף (בתרדמת החורף) ובאביב (בעונת ההמלטות וגידול הצאצאים). המטיילים מטרידים את העטלפים בתאורה ישירה עליהם בפנסים ובהבזקי מצלמות או בשהות ממושכת של קבוצות גדולות במערה, היוצרת מטרדי רעש. במעקב אחרי פעילות עטלפים תועדה התמעטות ניכרת באוכלוסייתם בחלק מהמערות המטוילות בהשוואה למערות שבהן פעילות המבקרים מועטה. ההפרעה ליונקים אלו מניסה אותם, גורמת להם בזבוז קטלני של אנרגיה ואף פוגעת בהריונן התקין של הנקבות.

 

 צילום: עידו שקד

 

מדוע חשוב לשמור על העטלפים?

  • "המדביר הביולוגי" – למרות תדמיתם השלילית, עטלפי החרקים מועילים מאוד לאדם. מדובר במדביר ביולוגי יעיל במיוחד בזכות נטיית העטלפים לאכול יתושים וחרקים המזיקים לחקלאות, בהם מיני עש ופרפרי לילה. עטלף חרקים קטן, שמשקלו 5 גרם, אוכל בלילה אחד כמחצית משקל גופו, כלומר כאלף יתושים!
  • ביו-אינדיקטור (מחוון ביולוגי) – ידוע שגודל אוכלוסיית העטלפים יכול להעיד על בריאות המערכת האקולוגית, כלומר אוכלוסייה זו היא מעין מחוג ביולוגי לחוקרים ולאקולוגים. מלבד יתרונות אלו גם המדע יוצא נשכר: חוקרים העוסקים בהארכת חיי האדם לומדים לא מעט מהפיזיולוגיה של העטלף, ואחרים עשו מחקרים על האקולוקציה, שעל בסיסה פותחו טכנולוגיות כמו הסונאר, המשמש לניווט.
  • צילום: עזרא חדד

 

פעולות רשות הטבע והגנים למען העטלפים

  • השקעת משאבים רבים במעקב אחר אוכלוסיות עטלפי החרקים בישראל ובהגנה עליהם – הרשות והחברה להגנת הטבע עושות זה כ-20 שנה סקרים שנתיים שיטתיים לתיעוד מצב אוכלוסיות העטלפים באתרי משכן ברחבי הארץ. הסקרים הראו שחלק מהמינים נפגעו מאוד ואף נכחדו מהארץ, אך הם גם גילו אתרי משכן לא ידועים. מעבר לחשיבות הסקרים ככלי ניטור מדעי, חשיבותם היא גם בהעלאת מצבם המורכב של העטלפים לסדר היום הציבורי, והצגת אפשרות לגבש מדיניות שתעלה בקנה אחד עם שמירת הטבע.
  • סגירת מערות עטלפים בפני מטיילים לפי עונות – חלק מאתרי המשכן סגורים למבקרים בחודשי החורף ובתחילת האביב. האתרים הנסגרים מדי שנה הם מערת עלמה, הוטה 6, מערת שרך, מערת נמר ומערת ברניקי בגליל, מערת אורנית ומערת ספונים בכרמל ומערת התאומים בהרי יהודה. כמו כן סגורות בכל ימות השנה מערות בתחומי שמורות טבע שאין אליהן שביל מסומן והן אינן מיועדות לביקורי מטיילים.
  • הגנה ייעודית על אתרי משכן חשובים לעטלפים – מערות חשוכות הן מקום מתבקש, אך גם מוצבי צה"ל נטושים בבקעה הוסבו ל"מלונות עטלפים" במיזם "צבא ההגנה לטבע" המשותף לצה"ל, לרשות הטבע והגנים ולחברה להגנת הטבע.
  • מניעת זיהום אור – רשות הטבע והגנים מובילה בשנים האחרונות  את  נושא שימור הלילה הטבעי בשטחים הפתוחים בישראל כדי לשמור את  חשכת הלילה ואת משטרי התאורה הטבעיים בשמורות הטבע. תאורה טבעית זו חיונית  לשימור העטלפים, בעלי חיים פעילי לילה רבים נוספים והמשך קיומה של מערכת אקולוגית בלתי מופרת. שימור הלילה חשוב גם לציבור הרחב, שכיום לצערנו אינו יכול עוד ליהנות מהחוויה של  צפייה בשמי הלילה זרועי כוכבים, אלא רק בשמורות הטבע. הרשות אף מקדמת "שמורות אור כוכבים",  כמו זו שעתידה להיות מוכרזת במכתש רמון. במקביל  מעורבת הרשות  ומשפיעה על תכנון סביבתי מתאים בפרויקטי תשתית ארציים, תוך יצירת מדיניות תכנון תאורה הממזערת את הפגיעה בטבע, ומתאימה עדיין לצרכי האדם. מדיניות רשות הטבע והגנים לשימור הטבע בלילה מנחילה תפיסה חדשה לשימוש הנכון בתאורה מלאכותית באתריה ומחוצה להם, והרשות זוכה לשיתוף פעולה של  עיריות, משרדי ממשלה  וגופי תשתית גדולים כמו חברת חוצה ישראל (כביש 6 ), חברת נתיבי ישראל, מקורות ועוד.
  • חינוך והסברה – ברשות הטבע והגנים עוסקים רבות בהסברה באשר לכללי ההתנהגות במערות. בשנת 2014 הצטרפה ישראל להסכם Eurobats שבאמנה לשימור מינים נודדים, והסכם זה יעזור להמשיך לשמור על עטלפי ארצנו ולפעול למענם. לפעילותה של ישראל באמנה זו יש כמה פנים: בפן התכנון מדעני רשות הטבע והגנים משתפים פעולה עם עמיתים ממדינות באירופה בהכנת תכניות פעולה לשימור עטלפים ולכתיבת מסמכי הנחיות להתמודדות עם גורמי פגיעה אפשריים, ובפן ההסברה ישראל חוגגת מדי שנה את "ליל העטלף הבינלאומי" – הפנינג לילי המוקדש למפגש בלתי אמצעי של הציבור עם עטלפים בסביבתם הטבעית ולחוויה של פעילות שעיקרה תרומתם והצורך לשמרם.
  • שימור הלילה ומניעת זיהום אור במקומות הרגישים לעטלפים – בפתרונות לצמצום הנזק ולחיזוק ושימור אוכלוסיית העטלפים מוצע תכנון חכם ויעיל יותר של תאורת חוץ בשטחים הפתוחים, כמו בכבישים, באופן שאינו מסכן את בני האדם אך מצמצם מאוד את זליגת האור לשטחים הטבעיים שמסביב, המהווים בית גידול טבעי שבו פעילים עטלפים בלילה..

 
שימור הלילה ומניעת זיהום אור במקומות הרגישים לעטלפים


פעולות הרשות ליל העטלף בגן לאומי עין חמד פעילות הסברה לציבור הרחב


ליל העטלף בגן לאומי עין חמד פעילות הסברה לציבור הרחב


ליל העטלף בגן לאומי עין חמד פעילות הסברה לציבור הרחב



כיצד אתם יכולים לסייע?

  • היכנסו רק למערות שהכניסה אליהן מותרת ובזמנים המותרים. במערות אלו יש להקפיד על הליכה במסלולים המוסדרים ועל הימנעות מתאורה ישירה על ריכוזי עטלפים, בין בפנס בין במבזק המצלמה.
  • אל תדליקו נרות במערות. הנרות צורכים חמצן, שריכוזו במערה נמוך מלכתחילה מריכוזו באוויר הפתוח, והם פוגעים בבית הגידול החיוני לעטלפים.
  • כולנו אקטיביסטים – גלו התעניינות והצטרפו, בין השאר, לפעילויות הלילה הנערכות באתרי רשות הטבע והגנים, המוקדשות לעולם העטלפים. הפעילויות, המתקיימות גם במסגרת "ליל העטלף הבינלאומי", מיועדות בדרך כלל לכל המשפחה, וכוללות הרצאות וסיורים חווייתיים.

סיפורים ומחקרים

וידאו