שם מדעי

צבי ישראלי (Gazella gazella)

צבי הנגב (Gazella dorcas)

צבי השיטים (Gazella gazella acacia)

הצבי – סוג בתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים – הוא בעל חיים קל רגליים וידוע במהירותו הרבה ובמראהו העדין והאצילי. הצבאים חיים בעדרים קטנים בדרך כלל, בנופים פתוחים כגון מישורים טבעיים, בשולי שדות ובאזורי חולות ברוב חלקי הארץ.

צבי ישראלי (נקרא גם צבי ארצישראלי): שוכן בחבל הים-תיכוני, במישורים ובמדרונות הרים, ובחלקים נרחבים של הארץ מקו המדבר צפונה. תפוצתו של מין זה הייתה נרחבת, אך בעשורים האחרונים היא הולכת ומצטמצמת בקצב מהיר. בגלל מגפת הפה והטלפיים וסיבות אחרות ההתמעטות העיקרית היא ברמת הגולן וברמות יששכר. במקומות אחרים בארץ נוספים גם איומים כגון עבודות פיתוח ותשתיות  וכן ציד לא חוקי. 

צבי הנגב: שוכן באזורי מדבר פתוחים בנגב ובערבה – מהנגב המערבי וחוף ים המלח עד אילת – במישורים ובמדרונות ההר. ספירות שנתיות שעושה רשות הטבע והגנים מראות שאוכלוסיית צבי הנגב יציבה בשנים האחרונות.

צבי השיטים:  תת-מין ייחודי של צבי ישראלי שחי  רק קרוב ליוטבתה שבערבה. כיום כלל האוכלוסייה מונה כמה עשרות פרטים בלבד והיא מוגנת במתחם גדול ומגודר שבנתה רשות הטבע והגנים כדי למנוע את הכחדתה.

 

צבאים - תיאור

  • ההבדל בין מיני הצבאים החיים בישראל – אפשר להבחין בין הצבאים על פי כמה סימנים: גבו של צבי הנגב חום בהיר, ואילו גבו של הצבי הישראלי אפור-חום וגבו של צבי השיטים כהה יותר. פס הצד של צבי הנגב מהגב הכהה לבטן הלבנה הוא חום כהה, הפס של הצבי הישראלי אפור ושל צבי השיטים שחור. כתם האף של צבי הנגב חלש או חסר, כתם האף של הצבי הישראלי אפור ושל צבי השיטים שחור. צבעה של חזית החלק העליון של הרגל הקדמית של צבי הנגב לבן, קרני הזכר עבות וכפופות לאחור. קרניהם של הצבי הישראלי וצבי השיטים ארוכות, עבות וצורתן מסתלסלת. קרני הנקבה של צבי הנגב ארוכות מאוד, קרני נקבת הצבי הישראלי קצרות מאוד, מעוותות, ולעתים חסרות, וקרני נקבת צבי השיטים בינוניות וקצרות ולעתים מעוותות.
  • צבעוניות – צבעי הצבי מאפשרים לו להסוות עצמו היטב בשטח. צבעו כצבע הקרקע וגחונו בהיר, וההצללה שנוצרת בין הגב הכהה והמואר לבטן הלבנה והמוצלת מקשה על הטורפים להבחין בעדר צבאים הרובץ בצל עצים ומעלה גירה. על רקע צבעי ההסוואה בולטים פסי צבע שחורים המשמשים לתקשורת: הזנב השחור נע על רקע האחוריים הלבנים ומאפשר תקשורת בין צבאים ואף בין הצבאים לטורפיהם. עובי פס הצד וצורתו, צורת הקרניים וצורת הכתם השחור על האף שונים מפרט לפרט ומאפשרים זיהוי של כל חבר בעדר.
  • התנהגות חברתית – הצבאים הם בעלי חיים חברותיים וחיים בעדרים: עדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד גיל שנתיים) ועדרי נקבות עם צעירים (עד גיל חצי שנה). גודל העדר נקבע לפי צפיפות האוכלוסייה וזמינות המזון במרחב. בתוך העדר יש מדרג לפי גודל הצבאים וכוחם: הזכרים גדולים וחזקים מן הנקבות, והנקבות גדולות וחזקות מן העופרים. בכל עדר יש מדרג זכרים ומדרג נקבות. המדרג נקבע במאבקי כוח ובמהלכם הצבאים משלבים את קרניהם אלה באלה ודוחפים זה את זה בעצמה רבה.
  • תזונה – הצבי הוא בעל חיים אוכל עלווה טיפוסי, וניזון גם מעשבים חד-שנתיים בסוף החורף ובאביב. מזונו האופטימלי מכיל חלבונים רבים ומים מחלקי עצים ושיחים: קדקודי צמיחה, עלים צעירים, פרחים ופירות, ובדרך כלל אין הוא זקוק למקורות מים אחרים.
  • רבייה – זכרים בוגרים תוחמים טריטוריות ב"תחנות ריח" שבהן הם מטילים גללים ושתן גודל הטריטוריה נקבע לפי תנאי המקום וצפיפות אוכלוסיית הזכרים, ונע מכמה עשרות דונם לכמה מאות. הטריטוריה נתחמת באזורים עשירים במרעה, והנקבות נמשכות לשם. למשל באזור רמות יששכר האזורים העשירים הם שטחי המדרונות המתונים. זכרים טריטוריאליים מזדווגים בסתיו עם נקבות מיוחמות העוברות בשטחם. ההיריון נמשך כשישה חודשים.
  • גידול צאצאים – לפני ההמלטה הנקבה נפרדת מן העדר ובדרך כלל מולידה עופר אחד, פקוח עיניים ומכוסה פרווה. מיד לאחר ההמלטה האם אוכלת את השלייה ומסלקת סימנים אחרים שעלולים למשוך טורפים. לאחר זמן קצר העופר נעמד על רגליו ומחפש לעצמו מקום מחסה מוסתר. מקץ כמה שבועות העופר ואמו מצטרפים לעדר ובגיל חצי שנה עופרים זכרים עוזבים את האם ומצטרפים לעדרי הצעירים.

 

הבדל בין מיני הזנים,  מצד ימין: צבי ארץ-ישראלי מצד שמאל: צבי הנגב

סכנות ואיומים

בעבר היה הצבי חיית בר נפוצה למדיי באזורנו, אך בעקבות הפצת הנשק החם במזרח התיכון הצטמקה מאוד אוכלוסיית הצבאים בגלל ציד. עם הקמת רשות שמורות הטבע (היום רשות הטבע והגנים) באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת החלו נעשות פעולות מניעה: הציד הוגבל, חוקי הגנת חיית הבר נאכפו ופעולות חינוך והסברה העלו את  מודעות הציבור לחשיבותה של שמירת הטבע. אמנם צעדים אלו נשאו פרי ואוכלוסיות הצבאים בישראל גדלו, אך עדיין לא יצאו מכלל סכנת ההכחדה המרחפת מעליהם.

אוכלוסיותיהם של שני מינים, הצבי הישראלי וצבי הנגב, מוגדרות בספר האדום של החולייתנים בישראל מין שעתידו בסכנה (לאחרונה הוחמרה הגדרתו של הצבי הישראלי ועתה הוא מין בסכנת הכחדה). אולם מצבו של צבי השיטים, המין השלישי החי בישראל, קשה עוד יותר ומעורר דאגה רבה, שכן אוכלוסייתו מונה רק כמה עשרות פרטים באזור הערבה, והגדרתו בספר האדום היא מין בסכנת הכחדה חמורה. גורמי הסיכון העיקריים הם פעילות האדם ונוכחותו.

גורמי סיכון מפעילות האדם:

  • קיטוע של בתי גידול – סלילה והרחבה של כבישים ומסילות רכבת, הקמת גדרות מרעה ובנייה מסיבית מצמצמים את שטחי המחיה של עדרי הצבאים. צבאים רבים נדחקים לשטחים פתוחים קטנים, שחלקם ילך ויתכווץ עוד כשיתממשו בעתיד תכניות בנייה נוספות.
  • טריפה – גודלן של אוכלוסיות טורפים (כגון תנים, שועלים, זאבים ואף להקות של כלבים משוטטים שננטשו וכעת חיים בטבע) הולך ונעשה רב-משקל, בעיקר בשל היצע מזון רב המושלך בשטחים הפתוחים (פגרים, מזבלות לא חוקיות ועוד) והוא מאיים על אוכלוסיות הצבאים.
  • לצבי השיטים גורמי סיכון ייחודיים בשל מספרם הזעום, המונה כ-40 פרטים בלבד: שרידות נמוכה של עופרים, כנראה בגלל שאריות גבוהה כתוצאה של רבייה בין פרטים קרובים), סכנת טריפה מזאבים, תחרות על מקורות מזון עם צבי הנגב  וכן קרבה לכביש הערבה.

גורמי סיכון מנוכחות האדם:

  • ציד לא חוקי – בחלקים של ישראל מתבצע ציד לא חוקי בהיקפים מדאיגים. צבאים רבים נקטלים בשביל סחר בבשרם. הציד נעשה בירי ובמלכודות.
  • דריסה – בעלי חיים רבים, בהם גם צבאים, נתקלים בכבישים החוסמים את תנועתם החופשית. בהיעדר דרכי מעבר מתאימות - צבאים רבים נדרסים ונהרגים בניסיונות לחצות כבישים סואנים.
  • טעויות של מטיילים – מטיילים אוספים עופרים שנראים נטושים, אף על פי שהם לא ננטשו, אלא פשוט חוסים במסתור בזמן שהאם ניזונה במרעה שבעקבותיו היא תייצר חלב להנקת העופר במקום מחבואו. 

חשוב לשמור

הצבי הישראלי הוא מין ייחודי לישראל ולכמה מדינות שכנות, אולם במדינות אלו הוא נכחד לחלוטין, ומחוץ לישראל, יש היום רק אוכלוסייה קטנה המונה כ–200 פרטים בטורקיה. אם הצבי ייעלם מישראל תהיה זו הכחדה עולמית של מין ייחודי ופגיעה במגוון הביולוגי (!) העולמי.

  • מהו מגוון ביולוגי? מגוון ביולוגי הוא מגוון המינים הקיימים בעולם. המושג כולל בתוכו את כל היצורים החיים באוויר, בים וביבשה, וכן את יחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לסביבתם. למעשה המגוון הביולוגי הוא עולם הטבע. מלבד היותו חיוני לעצם קיום האדם, הוא גם בעל ערך חברתי, תרבותי וכלכלי גבוה מאוד. מדובר במשאב חסר תחליף והכרחי לאדם ולסביבתו. שמירה על המגוון הביולוגי נחשבת מרכיב חשוב בפיתוח בר-קיימא מפני שהוא הבסיס למערכות אקולוגיות מתפקדות. בהקשר זה נציין שהצבאים גם משמשים טרף לבעלי חיים גדולים יותר כגון זאבים, והם חלק משרשרת המזון.

  • מלבד היופי והריגוש הטמון במפגש עם צבי בטבע, בהיותו יונק גדול יש לצבי חשיבות בשמירה על המערכת האקולוגית, שכן אוכלוסיית צבאים גדולה ויציבה אוכלת צמחים, מעצבת את נוף הצומח ומשפיעה על הרכב המינים. צבאים גם מעבירים זרעים של צמחים ממקום למקום ומסייעים בהפצתם, וכמו כן הם מפחיתים את כמות הצומח העשבוני ובכך מקטינים את סכנת ההתפשטות של שרפות.

  • "ארץ הצבי": הצבאים נושאים ערך סמלי משמעותי למורשת הישראלית בארץ והם מוזכרים במקרא. כיום, הצבי הוא סמל טבע ישראלי מובהק. החל מאמצע שנות ה-60 של המאה שעברה אף נחשב הצבי סמל לשמירה מוצלחת על ערכי הטבע – ולהוכחה שהדבר אפשרי בהחלט, גם אם הסיכויים נראים לעיתים קלושים. אין ספק שעתידו של הצבי הישראלי ייקבע  על ידי ההחלטות שאנו מקבלים היום. 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירת הצבאים

  • שמירה על גודל אוכלוסיות הצבאים באמצעות פיקוח מתמיד, מניעת ציד, קידום הכרזתן של שמורות טבע ודילול טורפים לפי הצורך.
  • מדי שנה בשנה רשות הטבע והגנים עושה מפקד נרחב של גודל אוכלוסיות הצבי ברחבי הארץ. מפקד זה משמש להערכת מצב המין ומכוון לנקיטת פעולות חיזוק או וויסות האוכלוסיות לפי הצורך.
  • איסוף, טיפול והשבת צבאים פצועים אל הטבע – פקחי רשות הטבע והגנים אוספים עשרות צבאים פגועים ועופרים נטושים ומעבירים אותם לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי. לאחר טיפול ושיקום הצבאים מוחזרים לטבע ונעשה מעקב אחר הצלחת שרידותם.
  • הקמה של מעברים אקולוגייםרשות הטבע והגנים פועלת מזה כעשור לקידום מעברים אקולוגיים עיליים מעל כבישים שהוכחו כיעילים בשמירה של רצף בין אוכלוסיות, זאת בשל אופיו החששני של הצבי שמונע ממנו לעבור מתחת לכבישים במעברים תחתיים. גשרים עיליים כבר קיימים בכביש 6 בחלקו הצפוני בין מחלף עירון למחלף תות, בכביש 1, בכביש 70 ועוד. בחודשים האחרונים הושלמה בנייתו של גשר אקולוגי שמיועד למעבר בטוח של חיות-בר מעל כביש 85, סמוך לקיבוץ עמיעד בגליל העליון. בספטמבר 2016, הגישה רשות הטבע והגנים לצוות ההיגוי של כביש 6 בקשה להקמת גשר עילי אקולוגי גם בקטע שבין מחלף מאחז למחלף בית קמה.

תוצאות ספירת צבאים שנתית באזור הצפון מצביעות על מגמת אישוש באוכלוסיית הצבי הישראלי 2017

 

  • ספירת צבאים מחוז דרום


    מפקד נרחב של גודל אוכלוסיות הצבי ברחבי הארץ, צילום: ערן היימס

     

    בניית מעבר עילי מעל כביש

מעבר עילי מעל כביש 70, צילום: דותן רותם

טיפול בביה"ח לחיות בר: טיפול בצבי פצוע 

אם תפגשו עדר צבאים מומלץ לצפות בו מרחוק וליהנות מן הרגע. אין לרדוף אחר העדר או לעשות פעולות שיפחידו אותו.

אספו שאריות מזון וסגרו פחי אשפה כדי לצמצם את היצע המזון הזמין לטורפים ממשפחת הכלביים.

אל תאספו עופרים שנראים נטושים.

אל תשחררו כלבים בטבע.

אם תיתקלו בצבי במצוקה התקשרו למוקד המידע של רשות הטבע והגנים: 3639*.

צילום: דותן רותם- צבי הנגב

סיפורים ומחקרים

וידאו