שם מדעי

צב הים החום Caretta caretta

צב הים הירוק Chelonia mydas

צבי הים משתייכים למשפחה של זוחלים גדולים המונה 7 מינים ותת מין אחד. בחופי הים התיכון של ישראל מתקיימים שני מינים של צבי ים: צב ים חום וצב ים ירוקהמצויים ברוב הימים החמים, צב הים הירוק, הנו הנדיר מבין השניים.

שני מינים אלו הם היחידים שמשלימים את מחזור חייהם בים התיכון. הם מתרבים בעיקר באגן המזרחיי של ים תיכון ונודדים לאתרי שיחור מזון בתוכו, לאורך חופי צפון אפריקה ובים האדריאטי. שני מיני צבים נוספים פוקדים את הים התיכון. צב ים גלדי נצפה בים התיכון לעתים רחוקות אך אינו מתרבה בים התיכון והצב הרך אשר ידוע כצב מים מתוקים אך מסוגל לחיות גם בים ונצפה בחופי ישראל.

בים סוף, המינים צב ים ירוק וצב ים קרני משלימים את מחזור חייהם והצב הגלדי נצפה לעתים רחוקות ואינו מתרבה באזור.  בצפון מפרץ אילת תועדו מספר הטלות בודדות של צב ים ירוק.

לחצו כאן למפה ונתונים עולמיים 

מאתר SWOT – The State of the World's Sea Turtles

אתר שותפות בין ארגונים אקדמיים וגופי שמירת טבע בראשות קבוצת המומחים לצבי ים של ה- IUCN Marine Turtle Specialist Group. האתר מאגד נתונים על צבי ים מרחבי העולם וכולל נתונים מישראל המסופקים ע"י רשות הטבע והגנים.

בתחילת המאה שעברה היו צב הים החום וצב הים הירוק שכיחים למדיי בחופי הים התיכון של ישראל, ורבים מהם נצפו שוחים להנאתם ליד חופי הרחצה, אולם ציד נמרץ בתחילת המאה ה-20, בעיקר לצורכי מזון, דלדל את אוכלוסיותיהם וכיום רק נקבות מעטות מטילות בחופי ארצנו.

 

 ההבדל בין צב הים החום לצב הים הירוק – סימני ההבחנה העיקריים בין המינים: המגן הקדמי של צב הים החום נוגע במגן העורף ורגליו נושאות 2 טפרים, ואילו המגן הקדמי של צב הים הירוק אינו נוגע במגן העורף ויש לו טפר אחד בכל רגל. הבדל אחר ניכר בשריון: לצבי ים שריון דמוי לב. צבע השריון של צב הים החום כשמו כן הוא, ואילו צבע השריון של צב הים הירוק מגוון מכהה מאוד ועד חום-זית בהיר ובמגני השריון דפוס צבע דומה. בכל צד של שריונו של צב הים החום ערוכים 5 מגני צד לעומת 4 בלבד על שריונו של צב הים הירוק. השריון של צב הים הירוק חלק.

  • אקולוגיה והתנהגות – צבי הים שוכנים במרחבי הים. הם מיטיבים לשחות ולצלול, מרחיקים מאות קילומטרים מן החוף, ועולים לחוף לעתים רחוקות רק בשביל להטיל ביצים. יש שהצבים נודדים מרחקים עצומים בשביל להטיל, אך בדרך כלל הנקבות מתקבצות בחופי הטלה קבועים והן שבות אליהם שנה אחר שנה. עונת הרבייה היא תחילת הקיץ. הנקבה עולה בלילות אל חופים חוליים, חופרת גומה ומטילה בה 70-140 ביצים. לאחר ההטלה הנקבה מכסה את הגומה וחוזרת לים. כחודשיים אחר כך, האבקועים מגיחים מן החול בלילה. הם רצים אל הים ויחיו בו כל חייהם.
  • שרידותם של צבי הים – שרידותם של הצבים הצעירים נמוכה מאוד, ובממוצע רק אחד מכל 100 מצליח להגיע לבגרות מינית מאוחרת, יחסית, בגיל 20 שנה לערך.
  • טוב לדעת – צבי ים הנם צבים שבאבולוציה נסוגו חזרה לים והתאימו את עצמם לאורח החיים במים. אולם התאמה זו אינה מלאה, והצבים שמרו על שתי תכונות חשובות המעידות על מוצאם היבשתי: נשימת אוויר ותלות ביבשה לרבייה. שתי תכונות אלו חושפות את צבי הים לפגיעות מפגיעות שונות, מרביתן בגלל פעילות האדם ונוכחותו.

צב ים גלדי

גורמי סיכון מפעילות האדם:

  • דיג ושיט – צבים בים נפגעים משיטות הדיג השונות (מבלי שהדייגים אף התכוונו לכך). ומכלי שיט מהירים. מעריכים כי כ-3,000 צבים נפגעים מדי משנה מדיג וכמחציתם לא שורד.  
  • זיהום ים – זיהומי נפט ופסולת כימית גורמים לפגיעה רבה בצבי הים, בנוסף צבי הים מסתבכים בפסולת פלסטית לדוגמת שקי מזון, חבלים ושאריות ציוד דייג. 
  • פיתוח ותשתיות – פעולות פיתוח על ידי האדם, הקמת מעגנות ומרינות וכיוצא באלה פוגעות בחופים המתאימים להטלה. בהקשר זה ראוי לציין כי בנייה לאורך החוף משנה את התהליך הטבעי של הסעת חולות מדרום לצפון ומפרה את האיזון בפיזור החול על החופים. בדרך זו הולכת ומצטמקת רצועת החוף שבה נקבות הצב נוהגות להטיל את ביציהן.
  • הדף סיסמי – כחלק מחיפוש מרבצי נפט וגז בתחתית הים מבוצעים סקרים סייסמיים הכרוכים ביצירת פיצוצים בעוצמה רבה מתחת לפני המים. צבים, יונקים ימיים ודגים הנחשפים לפיצוצים אלו נפגעים מפגיעות הדף שמובילות לפגיעה קשה ואף למוות
  • תאורה בקרבת החוף – אבקועים שזה עתה בקעו מהקן על החוף "מתוכנתים" אבולוציונית לנוע לכיוון האור. לכן הם נעים לכיוון הים - שהוא בהיר יותר בלילה מאשר החוף, בגלל השתקפות הכוכבים והירח על פני המים. הדבר נכון למקומות ללא זיהום אור, אך תאורה מלאכותית מכיוון החוף גורמת להם לנוע אוטומטית לכיוון אורות יבשתיים ואז הם נדרסים, נאכלים ע"י ציפורים, טורפים קטנים או חיות בית. התוצאה היא שבמקום להגיע אל המים, מרביתם ימות.
  • שינויי אקלים – ההתחממות הגלובלית יוצרת שני איומים הרי גורל על צבי הים: עליית מפלס מי הים מצמצמת את רצועות החוף ומקשה את פעולות ההטלה; טמפרטורת הקרקע שבה הביצים טמונות קובעת את מין היילוד. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך יגדל מספר הנקבות ויקטן מספר הזכרים. לשינוי היחס בין נקבות לזכרים עלולות להיות השלכות אקולוגיות קשות ובלתי צפויות בעתיד.
  • נסיעה על החופים - אסורה על פי חוק, עלולה לפגוע בצבים ובקניהם ויוצרת חריצים בחול (קוליסים) המקשים על הצבים את ההתקדמות אל יעדם. 
  • הפרעות בעונת ההטלה – פעילות רבה ומגוונת של האדם בחופים, ששיאה בסוף האביב ובקיץ, במקביל לתקופת הרבייה של הצבים, פוגעת בתהליך ההטלה העדין והמורכב. לינה ופעילות רוחצים בלילה, חרישת החוף בתהליך ניקויו וכן אורות חזקים מדי מכבישים סמוכים, ממכוניות, ממדורות או ממסעדות – כל אלה מונעים מהנקבות לעלות לחוף ולהטיל ביצים.

 

ריאה עם נוזלים- מפגיעת הדף 

 ריאה בריאה

צילום: דר צחי אייזנברג הדמיית ריאות מ- CT שנעשה בבית החולים הווטרינרי בבית דגן

  • שמירה על הסביבה הימית כולה – צבי הים הם חלק מהמגוון הביולוגי העשיר המתקיים בימים ובאוקיינוסים. מגוון ביולוגי הוא מכלול היצורים של כלל מיני החי והצומח החיים, החיים יחדיו בסביבה שהיא המערכת האקולוגית. קיומם של מינים בתוך כל מערכת תלוי במינים האחרים, כך שפגיעה במין אחד עלולה לפגוע במערכת כולה ולכן גם בקיומם של כל המינים האחרים. שימור סביבות ימיות בשלמותן ללא הפרעות תורם לתפקוד יציב ובריא של המערכות האקולוגיות המתקיימות בהן על שלל מרכיביהן הביולוגיים, בהם דגים המשמשים מזון לאדם. ככל שמגוון המינים במערכת אקולוגית גדול יותר, כך תפקודה בריא ויציב יותר, לתועלת הטבע והאדם.
  • החובה המוסרית – צבי הים הם נציגים של קבוצה עתיקה שקיימת על פני כדור הארץ כבר 100 מיליון שנה. אנו, בני האדם, האחראים במידה רבה לפגיעה הקשה בצבי הים, מחויבים להגנה על יצורים עתיקים, מרשימים ונדירים אלו ולעודד את המשך קיומם ה, ולמנוע את היעלמותם מהעולם.
  • סקרנות בריאה – צבי הים מוכרים לכול. הם מוטמעים בעומק התרבות שלנו ומושכים תיירים, טיילים וסקרנים המבקשים ללמוד מקרוב על אורחות חייהם. כל מי שזוכה לראות צב ים שוחה או אבקועים זוחלים על החוף בדרכם לים, נחשף ולו לרגע למראה מעורר השראה המדגים את המורכבות והיופי הגלום בחיים על-פני כדור הארץ.

 

צבי הים מוגנים בחוק ורשות הטבע והגנים פועלת בכמה מישורים כדי להגן עליהם. 

  • הכרזת שמורות טבע ימיות – כדי להגן על מערכות אקולוגיות ועל מגוון המינים הביולוגי בסביבה הימית גיבשה רשות הטבע והגנים תכנית להכרזת שמורות טבע ימיות. על פי אמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, תפקידן של שמורות ימיות הוא "להגן על שטחים הכוללים ייצוג  של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות ייחודיות: סביבות טבעיות שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן, או ששטחן קטן  באופן טבעי; סביבות טבעיות החיוניות להישרדות, לרבייה ולשיקום של מינים בסכנה ושל מינים מאוימים או ייחודיים  של צומח וחי; אתרים בעלי חשיבות מיוחדת בגלל העניין המדעי, האסתטי, התרבותי או החינוכי שלהם". אך שמורות טבע ימיות הן רק חלק מהתמונה הכוללת. מאמנת ברצלונה נגזרות פעילויות רבות ומגוונות בשטח, יומיומיות ותקופתיות, ואנשי רשות הטבע והגנים שוקדים עליהן תדיר. חלק מהפעילויות הן אכיפה, ניקיון ותחזוקה, חינוך והסברה, כתיבת סקרים ומחקרים ופעילות ענפה בוועדות תכנון.
  • שימור חופי הטלה וניטור רב-שנתי – רשות הטבע והגנים החלה לפעול להגנת צבי הים בשנות ה-80 של המאה שעברה. נעשו סיורים בחופי הים ובהם איתרו אנשי הרשות קני הטלה, סימנו אותם ועקבו אחריהם בעונה. המידע שנאסף הורה על מגמת ירידה במספר קני צבי הים ועורר צורך להכין תכנית ממשק רב-שנתית להגנתם ולעידוד רבייתם בחופי ישראל.
  • תכנית ממשק – תכנית ממשק היא אוסף הפעולות המתגבשות כדי להתקדם ממצב מצוי למצב רצוי, הכוללת מטרות המבוססות על רציונל מדעי, יעדים מוגדרים ואמצעי בקרה לבחינת הצלחת התכנית ע"י ניטור מצב המין בטבע. תכנית הממשק לשימור צבי הים בישראל כוללת הקמת גרעיני רבייה בשבייה, הקמת חוות הדגרה לביצי צבי ים בחופים מוגנים, הקמת מרכז לאישוש ושיקום של צבי ים פגועים ופעילות הסברה ענפה. משנת 1993 הרשות פועלת לפי תכנית ממשק וניטור הכוללת ניטור מדעי רב-שנתי של מצב האוכלוסייה ואזורי הקינון, מעקב לווייני ופעילות להגנה על הצבים ולעידוד רבייתם.
  • איסוף והעתקת קנים בעונת ההטלה – כדי למנוע פגיעה של מטיילים ומתרחצים בקנים בחופים הצפופים בעונת הקיץ, הרשות מאתרת קנים של צבי ים בחופים ואוספת את הביצים שבהם. הביצים מועברות לחוות הדגרה מוגנת בשמורת טבע. בעת איתור הקנים נעשה רישום מדוקדק של כל הפרטים הקשורים בהם: מרחק הקן מהים, רוחב עקבות הצבה ועוד נתונים שיצטרפו למאגר סטטיסטי. מאז החלה פעילות העתקת הקנים לחוות הקינון הגיחו בה לאוויר העולם עשרות אלפי צבי ים ועשו את דרכם לים בבטחה.
  • המרכז הארצי להצלת צבי ים – את המרכז הקימה רשות הטבע והגנים בשנת 1999 בשטח בית הספר הימי "מבואות ים" והוא נולד בזכות העלייה במודעות הציבור לאיכות הסביבה בכלל ולמצבם של צבי הים בארץ בפרט. חזונה של רשות הטבע והגנים המגולם במרכז הוא "אוכלוסיית צבי ים יציבה ובת-קיימא לאורך חופי ישראל כחלק מהמאמץ הלאומי, האזורי והבינלאומי". חמישה יסודות עיקריים עומדים בבסיס הפעילויות של המרכז הארצי להצלת צבי ים:

-           יצירת מקום מוגן לטיפול בצבי ים שנפגעו ונפלטו על חופי ישראל.

-           יצירת מקום המאפשר רבייה, אימון והכנה לשחרור לטבע.

-           השבה בפועל של צבי ים לטבע.

-           חינוך סביבתי כולל, ובפרט חינוך להעלאת המודעות למערכת האקולוגית שבה
            אנו חיים.

-           כתיבת מחקרים על נושאים הקשורים לצבי הים ולמערכת האקולוגית הרלוונטית.

  • הפרויקט ה"ירוק" – תכנית ארוכת טווח להגנה על אוכלוסיית צב הים הירוק ולהצלתה ע"י יצירת גרעין רבייה לאוכלוסיית צב הים הירוק.. על-פי התכנית נאספו בעבר מספר קטן של צבים שבקעו  בחופי הארץ והובאו  אל מרכז ההצלה, ביחד עם פרטים נוספים אשר בגלל מוגבלות פיסית לא הושבו לים ושם הם גדלים ומהווים גרעין רבייה. עם בגרותם, פרטים אלו יתרבו בשבייה והצבים הצעירים שיבקעו ישולחו לים וירבו את מספר צבי הים הירוקים המתרבים בחופי ישראל. התקווה היא שפעילות מאומצת זו תגדיל את בסיס האוכלוסייה הנאבקת על חייה ותמנע את הכחדת מין זה מחופי ישראל בעתיד.
  • חקיקה – כל מיני צבי הים בישראל הוכרזו מינים מוגנים על פי חוק ואסור לפגוע בהם, להחזיק בהם או להטרידם בכל צורה שהיא.
  • אמנות בינלאומיות לשמירת טבע – ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות לשמירה על הימים בכלל ועל צבי הים בפרט כגון אמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החופים של הים התיכון. רשות הטבע והגנים פועלת ברוח אמנות אלו כדי להציל את צבי הים ולעזור להם לשרוד בים התיכון, המשותף למדינות רבות.
  • חינוך והסברה – נעשות פעולות חינוך והסברה להגברת המודעות של הציבור בישראל ושל אנשי ים לסכנת ההכחדה של צבי הים ולדרכים שבהן ניתן לסייע במאמץ להגן על המין המיוחד הזה – "מין דגל" שהוא סמל לשמירה על ערכי טבע ועל מערכות אקולוגיות בים. פעילות החינוך וההסברה כוללת רבדים רבים – ממפגשים עם דייגים ואנשי שיטור ימי והדרכתם באשר לסכנות האורבות לצבי הים והדרכים להימנע מהן, ועד סיורים למטיילים אל חוות ההדגרה וצפייה בהגחת האבקועים וזחילתם אל הים.
  • הגברת מודעות – פרסום והעלאת המודעות הציבורית בעזרת כלי המדיה השונים: בערוצי טלויזיה שונים, מערכי לימוד בבתי ספר, כתבות בעיתונים יומיים ועל גבי הרשת ויצירת מאמרים מדעיים.

 
סקרים ומחקרים בים התיכון, צילום: אנדריי אהרונוב

 

סקרים ומחקרים בים התיכון, צילום: אנדריי אהרונוב

הכרז- שמורת טבע

סקרים ימיים

אל תיסעו על החוף בכלי רכב ממונעים.

לונו רק בחופים המיועדים ללינה והמעיטו בשימוש באמצעי תאורה מלאכותית

שמרו על ניקיון החוף.

אם תיתקלו בצב ים במצוקה, דווחו למוקד הסביבה: 3639*.

צילום: מרכז ההצלה הארצי לצבי ים

סיפורים ומחקרים

וידאו