חזרה >

צבים באור הזרקורים

מחקר ישראלי מראה שצבי ים בוחרים לא להטיל ביצים בחופים שחשופים לתאורה מלאכותית, ומציע כלי שיכול לסייע במאמצי השימור שלהם

מאת מאיה פלח  

לאחרונה צוין בעולם יום הצב הבינלאומי. מטרתו של יום זה היא להגביר את המודעות לאוכלוסיית הצבים ולעודד פעולות לשמירה עליהם. זאת הזדמנות לתת במה לייצור שרובנו לא פוגשים כמעט בסביבתו הטבעית, על אף שבכל שנה מבקרים לא מעט פרטים שלו בחופינו: צב הים.

 

צבי הים מוגדרים כיום בעולם כמין בסכנת הכחדה. בחופי ארצנו מבקרים שני מיני צבים: צב הים הירוק וצב הים החום (הנפוץ ביניהם). הצבות מטילות את ביציהן על החוף, בתוך קינים חפורים בחול. אחד הדברים המיוחדים והמופלאים במין זה, הוא שהצבות חוזרות בכל שנה להטיל את ביציהן באותו חוף שבו הן עצמן בקעו. אך השינויים הרבים בסביבה החופית, שמתרחשים בין היתר בשל פעילות פיתוח מואצת של האדם, גורמים לכך שלא תמיד יכולה הצבה לחזור ולהטיל ביצים בחוף שלה – מפני שהתנאים בו לא תמיד נשארים מתאימים לכך.

מחקרים מצאו זה מכבר שאחת ההפרעות למאמצי הרבייה של צבי הים היא תאורה מלאכותית. הצבים הקטנים שבוקעים מהביצים מסתמכים על אור הירח כדי לנווט את דרכם אל הים, וכאשר הם מבחינים במקורות תאורה מלאכותית הם מתבלבלים ומאבדים את דרכם. בנוסף, חוקרים משערים שצבות נוטות לא להטיל ביצים בחופים שקיימת בהם תאורה חזקה.

אורות גבוהים

מחקר ישראלי-אוסטרלי-איטלקי שהתפרסם בכתב העת Biological Conservation, ביקש לאמת את ההשערה האחרונה. כדי לבדוק האם קיים קשר בין מיקומי הקינים ובין עוצמת התאורה באזור החוף, השתמשו החוקרים בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה שבהן ניתן לראות את פריסת התאורה הלילית בחופי ישראל, והצליבו אותן עם אזורי ההטלה של הצבים. בהתאם לתמונת הלוויין, החוקרים גם פיתחו מודל שחוזה את פריסת הקינים במרחב.

לצורך הבדיקה השתמשו החוקרים בנתונים שנאספו במשך 19 שנים על ידי רשות הטבע והגנים בחודשי ההטלה של הצבים (מאי-אוגוסט). החוקרים חילקו את רצועת החוף בארץ לאזורים בהתאם לרזולוציית תמונת הלוויין, ואת עוצמת התאורה לשלוש רמות: גבוהה, בינונית ונמוכה. הם בדקו כמה (ואם בכלל) קיני הטלה נמצאו באזור נתון בכל שנה.

תוצאות המחקר הראו כי אכן קיים קשר שלילי חזק בין הימצאות קינים ומספרם בחוף לבין רמת התאורה: פחות קינים נמצאו באזורים שבהם רמת התאורה הייתה גבוהה. כמו כן נמצא שתאורה הייתה הגורם בעל הקשר החזק ביותר להימצאות ולכמות הקינים מבין המשתנים הנוספים שנבדקו – רצועת חוף צוקית, צפיפות האוכלוסייה באזור וכמות התשתיות שנמצאו בו.

חוף מקלט

ממצאי המחקר מחזקים את ההשערה ההתחלתית, שלפיה צבות יעדיפו להטיל ביצים בחופים חשוכים יותר, ויימנעו מהטלה בחופים מוארים בחוזקה. מעבר לכך, הראו החוקרים כי ניתן להשתמש בתמונות לוויין ככלי להבנה ולחיזוי דפוסי התנהגות של צבים (ואולי גם של מינים נוספים), ולהעריך את פריסת הקינים שלהם במרחב – דבר שיכול לעזור בבחירת אזורים שבהם יושקעו מאמצי שימור רבים יותר.

המחקר מחזק את הטענה כי לאדם השפעה משמעותית על מאמצי הרבייה של הצבים ועל דפוסי ההתנהגות שלהם. כלים כמו זה שהציעו החוקרים יכולים בהחלט לעזור באסטרטגיות שימור, שבמסגרתן ניתן לבודד אזורים חשוכים או לייצר אזורים כאלה, על מנת שצבות הים תוכלנה להטיל את ביציהן ללא הפרעה. כי מתברר שלא כמו הפולניות – הן באמת רוצות שיתנו להן לשבת לבד בחושך.

 

צילום: יריב מליחי